בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

לדיבורו הבלתי מרוסן של נתניהו על סוגיות ביטחוניות יש מחיר

עבור עיקרון-העל של שימור התמיכה הפוליטית והישארות בשלטון זמן רב ככל האפשר, רוב האמצעים מבחינת ראש הממשלה כשרים - גם כשהם עשויים לפגוע בהבטחת העדיפות הביטחונית של ישראל

126תגובות
ישיבת הממשלה ברמת הגולן, השבוע
עמוס בן גרשום / לע"מ

שלוש המערכות הצבאיות המרכזיות שניהלה ישראל ברצועת עזה, מאז ההתנתקות — מבצע "עופרת יצוקה" ב–2008, "עמוד ענן" ב–2012 ו"צוק איתן" ב–2014 — לא הובילו לשינוי יסודי במאזן הכוחות בינה לבין חמאס. מטרת צה"ל, כפי שנוסחה בכל אחת מהן, תעמוד בעינה גם אם ייפתח סיבוב לחימה נוסף. בעת מלחמה, ישראל שואפת לגרום נזק גדול דיו, כדי לשקם את ההרתעה שלה כלפי חמאס, בתקווה שאפשר יהיה, כלשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, "להאריך את האינטרוולים", כלומר למתוח ככל האפשר את ההפוגה עד לעימות הבא. לכל המערכות הללו נגררו...

רוצים לקבל כל טור וכתבה של עמוס הראל ישירות למייל, מיד עם פרסומם? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו