פרשנות |

מינוי ליברמן לשר הביטחון: ושהמדינה תלך לעזאזל

נתניהו, שיימצא בקרוב במגננה מול עיסוק מחודש בטוהר מידותיו, נאחז בקש והפקיד את המתגים הרגישים ביותר בידי האיש שבז לו יותר מכל. הרצוג לא יהיה הקורבן היחיד

אמיר אורן
אמיר אורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר אורן
אמיר אורן

באמצע השבוע הבא יימצא בנימין נתניהו - לא בפעם הראשונה, לא לבדו - במוקד התעניינות ציבורית בטוהר מידותיו. החוק מונע כרגע מהתקשורת לדווח על כל מה שידוע לה, אבל ברור לחלוטין שבעוד ימים מעטים יהיה נתניהו שקוע במגננה אישית, העשויה להתפתח למאבק הישרדות.

זה ההסבר, זה ההקשר, זה הרקע למהלך המטורף של השבוע החולף, למאמץ הנואש להיאחז בכל קש כדי לצוף מעל הגלים שיאיימו להטביע אותו. להקדים את הרעה, להסיח את הדעת, לזרוק לאוויר עוד ועוד כדורים, שיתרסקו בקול נפץ, ושמדינת ישראל תלך לאן שאראל מרגלית מכוון את קללותיו, ברוסית עסיסית. ב-17 במאי, לפני עידן, הביא מנחם בגין את הליכוד לשלטון. ב-18 במאי, אתמול, הביא נתניהו את הביטחון, והמדינה, וכמקווה גם את הליכוד, לעברי פי פחת. זה לא יעזור לו, אבל מה אכפת לנתניהו. הוא היחיד שבמצבו המתהווה אין לו מה להפסיד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ