פרשנות

תזכורת לא נעימה למכנה המשותף של טורקיה וישראל

הטרור באיסטנבול הוכיח שוב כי לירושלים ואנקרה יש כמה צרות דומות ■ עד כמה היתה נפוצה הפרשנות השגויה של נוהל חניבעל שהביאה לביטולו ■ ומי מקשיב למה שאומר איזנקוט?

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמוס הראל
עמוס הראל

מסע ההרג שערכו שלושת המחבלים בשדה התעופה של איסטנבול ביום שלישי, שעות אחדות לאחר חתימת הסכם הפיוס בין טורקיה לישראל, סיפק גם תזכורת למכנה המשותף המסוים שנותר בין שתי המדינות. להתקפה, כנראה מעשה ידיו של ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש), אין כמובן שום קשר להתפייסות. ובכל זאת, רצח 42 בני אדם בפיגוע המשולב (ירי, רימונים וחגורות נפץ) בשדה התעופה מוביל לשתי מסקנות: הראשונה היא שטורקיה, אף יותר ממרבית המדינות במזרח התיכון ובאירופה, היא מטרה לארגוני טרור בעלי אג'נדות מגוונות. והשנייה היא שישראל, החולקת עם טורקיה אחדות מהסכנות הללו — כפי שהומחש גם בפיגועים בקרית ארבע ובנתניה אתמול — יכולה לשתף אותה גם בחלק מהשיטות שפיתחה והמודיעין שצברה, כפי שהיא עושה עם מדינות אחרות המשתתפות במאבק הבינלאומי בטרור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ