בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר בחן את השמועות שנפוצו בזמן חטיפת שלושת הנערים; כמעט בכל שמועה היה גרעין של אמת

חוקרים שבדקו בזמן אמת את תפוצת ואופי השמועות ברשת ב-2014 מצאו כי חלקן הופצו על ידי כוחות הביטחון ועיתונאים. לדבריהם, צו איסור הפרסום הגורף שיחק תפקיד מרכזי: "הכלים של הצנזורה לא מתאימים לעידן שלנו"

9תגובות

הקושי לבלום את גלי השמועות שמתלווים באופן קבוע לאירועים ביטחוניים בישראל רק החמיר מאז נכנסו לחיינו רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, ובעיקר אפליקציות מסרים מידיים כמו וואטסאפ, שהופכות לערוצים של מידע לא מסונן ולא מאומת. כך קרה לפני כשנתיים, עם חטיפתם ורציחתם של הנערים גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל בגוש עציון. עבור חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, אירוע החטיפה בגוש עציון היה הזדמנות לרגע מחקרי נדיר. הדוקטורנט תומר סימון, דימיטרי לייקן, אבישי גולדברג וברוריה עדיני בודקים דרך קבע את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו