בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנימין בן אליעזר: הממזר שהיה למלך

הוא גבר על נסיכי הצבא והפוליטיקה בדרכו לצמרת, אבל לא הצליח לקרב את השלום. בערוב ימיו גילה להפתעתו שנגמר עידן הקריצות והמרפקים, ושהפרק האחרון במסכת שלו עלול להכתים את הצלחתו

83תגובות
בנימין בן אליעזר מבקר במוצב זרעית, 2002. משני צדיו: גבי אשכנזי ומשה יעלון
ירון קמינסקי

משמר הנגב, אביב 1969. פואד בן אליעזר, סגן־אלוף במדים מאובקים, אחרי לילה נוסף של פעילות סיירת שקד בשלוש הגזרות של פיקוד הדרום — סיני, עזה, ערבה — שותה קפה במשרד המפקד ומשוחח עם אורח. קדוש, רס"ר היחידה, מנסה להקפיד על מראית עין של משטר ומשמעת, לא בדיוק מורשת היחידה. הוא פותח את דלת החדר ואומר: "משפטים". האורח קם לצאת. "שב", תופס פואד בידו, "תראה איך אני שופט חיילים". נכנס לוחם, רב־טוראי. מה עולל, במה חטא, לא ידוע, לא נאמר. אין צורך, אין זמן. עוד הרב"ט מתלבט אם להצדיע ומאפרה מתעופפת לעברו,...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו