האם הצלקת הלבנונית עדיין מנחה את התנהלות ישראל מול עזה

20 שנה אחרי אסון המסוקים, מח"ט הגזרה אז משוכנע כי ההתרסקות היתה הטריגר ליציאה מלבנון. "נדרש אירוע מטלטל כדי לבדוק אם האסטרטגיה שלנו בלבנון נכונה". לדבריו, החשש מנפילת לוחמים משתק את ההנהגה כיום

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמוס הראל
עמוס הראל

סביב יום השנה ה–20 לאסון המסוקים בלבנון, שצוין בשבת האחרונה, שוב מצא עצמו אלוף־משנה (מיל') קובי מרום, במסע ברחבי הארץ בין המשפחות השכולות. מרום, אז מפקד חטיבה מרחבית של צה"ל בגבול לבנון, היה הקצין הראשון שהגיע למקום שבו התרסק המסוק שהיה אמור לנחות במוצב הבופור. המסוק נפל בשטח סבוך מחוץ למושב שאר־ישוב, שבו התגורר אז מרום. המח"ט, שהכיר היטב את השטח, הוביל את הכבאיות וכוחות החילוץ אל המסוק הבוער, "אבל כשהגעתי, כבר הבנתי שאין את מי להציל". זו היתה, אמר השבוע, תחושת החמצה אדירה. "אני זוכר שכל הזמן עלו מולי מסוקים של חיל האוויר ברשת הקשר ונאלצתי להגיד להם שימתינו, אין פצועים לחלץ".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ