שביתות הרעב של אלפי אסירים פינו את מקומן לעתירות של יחידים

לאורך השנים נחלשה השפעת נשק שביתת הרעב, וכעת גם האסירים הביטחוניים מתקשים להאמין שישיגו את מטרתם באמצעותו. הפילוג ביניהם גדל, ולכך נוסף הפקפוק במניעיו של ברגותי

יניב קובוביץ
יניב קובוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יניב קובוביץ
יניב קובוביץ

לא רק בשב"ס מטילים ספק בכך ששביתת הרעב של האסירים הביטחוניים תניב הישגים; גם בקרב האסירים מתקשים רבים להאמין שהשביתה תשיג את מטרתה. מעבר למתיחות בין אסירי חמאס ופתח ישנם אסירי האינתיפאדה השלישית — מפגעים בודדים שאינם משויכים לאף ארגון ואינם נתונים למרות. בשנים האחרונות התרבו גם האסירים המזוהים עם ארגונים סלאפיים, ובהם דאעש, שהאחרים רואים אותם לא כשותפים אלא כאויבים. לכל אלה מתווסף במקרה הנוכחי גם הפקפוק במניעיו של מרואן ברגותי, שרבים מהאסירים סבורים כי הוא מבקש להגשים באמצעות השביתה שאיפות אישיות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ