פרשנות

למרות המתיחות שלאחר התקיפה בסוריה, הקו לקרמלין עדיין פתוח

רוסיה נוזפת בישראל, המצב הפומבי רגיש, אבל מתחת לפני השטח הקשר בין המדינות עדיין יציב וענייני. נתניהו מאמין שקשריו האישיים עם פוטין מסייעים לשמור על מרחב הפעולה הישראלי בצפון, אך השעון מתקתק לקראת עתיד סבוך יותר

נעה לנדאו
נעה לנדאו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נעה לנדאו
נעה לנדאו

אפרוחים סופרים בסתיו, כך אומרים ברוסית כשמתכוונים לומר שעוד מוקדם לקבוע דבר-מה בנחרצות. זה כנראה פתגם שנכון כמעט לכל ניתוח של אירוע מתמשך, אך נכון במיוחד כשמדובר בשאלת עתיד יחסיה של ישראל עם המעצמה האזורית החדשה-ישנה, רוסיה, בצל מאמצי ההתבססות האיראניים בגבול הצפוני.

מעל לפני השטח, מאז התקיפה המיוחסת לישראל בבסיס חיל האוויר הסורי T-4 שליד חומס, משדרת רוסיה אווירה משברית לכאורה בדמות גינויים ונזיפות פומביות וזימון השגריר הישראלי במוסקבה ל"שיחה". צעדים סמליים במהותם, מהצד הרך, באופן יחסי, של ארגז הכלים הדיפלומטי, שנועדו לשדר כלפי חוץ מורת רוח רוסית מהפעילות הישראלית בשטחי חסותה. אבל מתחת לפני השטח, שורת גורמים הבקיאים ביחסים מתארים בימים האחרונים שיח מדיני וביטחוני עקבי, יציב וענייני גם מאז התקיפה. המצב אמנם מתואר כעת כ"רגיש" או "מתוח" יותר מעבר, וישראל משתדלת מאוד לשמור על פרופיל פומבי נמוך בסוגיה, כולל הנחיות מפורשות לשרים ופקידים שלא להתבטא ושליטה קפדנית במסרים, אולם משבר מדיני של ממש - אין כרגע בפועל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ