שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
פרשנות

ההפגנות בגבול הרצועה הן הרבה יותר מ"צעדות חמאס"

בניגוד לנאמר במסרים של פתח וצה"ל, פלסטינים מכל שכבות האוכלוסייה משתתפים בהפגנות. למרות האזהרות ותוצאות השבועות הקודמים, עשרות אלפי פלסטינים מוכנים להסתכן במוות כדי להפגין למען זכות השיבה וכדי לדרוש את חופש התנועה שנלקח מהם

עמירה הס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמירה הס

"אנחנו שמחים שאחינו בחמאס הבינו שהדרך הנכונה היא המאבק העממי הלא מזוין", כך אמרו בכמה הזדמנויות בימים האחרונים נציגים של תנועת הפתח לגבי צעדת השיבה. מחמוד עבאס אמר משפט דומה בנאום הפתיחה שלו בכינוס המועצה הלאומית בתחילת החודש. מדובר בעירוב של ציניות וקנאה. אירוניה משום שהעמדה הרשמית של הפתח היא שהמאבק המזוין בהנהגת החמאס הזיק לעניין הפלסטיני בכלל ולרצועת עזה בפרט. קנאה משום שהרושם המתקבל - ושצה"ל מחזק בהודעותיו - הוא שקריאת חמאס מספיקה כדי להוציא עשרות אלפי מפגינים לא חמושים לעמוד מול צלפים ישראלים במזרח הרצועה. לעומת זאת, קריאות הפתח ואש"ף בגדה המערבית, כולל ירושלים, לא הוציאו לרחובות ולנקודות החיכוך עם הצבא והמשטרה יותר מכמה אלפים.  גם אתמול (שני), יום העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, מספר המפגינים הפלסטינים ברצועת עזה היה גבוה לאין שיעור מבגדה המערבית.    

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ