פגיעה בלתי נראית: המחיר הנפשי של התבגרות בעוטף עזה

ילדים רבים החיים בצל אזעקות חוזרות ונשנות, גדלים בצל הטראומה. סבב הלחימה הנוכחי רק מחזק את החרדה: "שמנו את החיים על הולד, כי הפכנו להיות הורים לילד עם פוסט־טראומה"

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

הקסאם שהתפוצץ באפריל 2008 בקיבוץ סופה שבעוטף עזה נשכח מזמן מהתודעה הציבורית, אבל הדי הרקטה ההיא עוד נשמעים היטב בבית משפחת קלדרון. בן הזקונים במשפחה, רון, היה בן ארבע כשהרקטה התפוצצה בחצר גן הילדים שלו. הוא לא הספיק להיכנס אל מבנה הגן והיה עד לנפילה.

מאז הוא מאובחן כפוסט־טראומטי: התקפי חרדה חוזרים ונשנים, לילות ללא שינה, טיפולים רבים. "הוא לא חווה פגיעה פיזית, אבל הוא נפגע נפשית", אמרה אמו שרון. "11 שנה החיים שלנו לא פיקניק". הפגיעה נוכחת בחיי היומיום של רון ושל משפחתו, השפעותיה ניכרות כמעט בכל יום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ