טור אישי מעזה

בכל פעם שביתי רועד, אני בוכה ושואלת: מתי יחדל ההרג, הנופל מהשמיים?

40 דקות חלפו מאז יריית האזהרה הראשונה עד שנשמע רעם ההפצצה האדיר של מטוסי ה-F-16. התחבאנו מתחת לשמיכה. מחלון חדרי ראיתי עשרות צעירים וילדים שרצים, צועקים ובוכים. בחדשות שמענו על עוד ארבעה הרוגים ■ כך נראה סבב ההסלמה ברצועת עזה

רימא פתחי
עזה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רימא פתחי
עזה

בזמן שנשכבתי על מיטתי, עוקבת אחרי עדכוני החדשות מרצועת עזה דרך הרשתות החברתיות, רמקולי המסגד שבקרבת בית משפחתי קראו קריאות שונות, ובהן שמעתי את המלה "קמר" (ירח בערבית).

בתחילה חשבתי שמדובר על הכרזת הופעתו של סהר הרמדאן ותחילתו של הצום. אך לפתע נכנס אחי בריצת אמוק וצעק: "תפתחו חלונות, תפתחו חלונות", בעוד אחי השני קרא לשכנים, ביקש מהם לפתוח חלונות ודלתות ואמר: "הולכים להפציץ את בורג' אל-קמר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ