פרשנות |

נדמה שנתניהו הבין כי בעזה טמון איום אלקטורלי, והסוגיות הביטחוניות זזו הצדה

למרות התקרית החריגה אתמול, הקיץ רגוע בינתיים במונחים צבאיים. ואם זה תלוי בנתניהו, הקיץ לא יסתיים לפני 17 בספטמבר ■ באיחור של כמעט שבועיים, הדיווחים על הנעשה בעיראק הגיעו לישראל ■ ואישור הבנייה לפלסטינים השבוע דווקא מעורר בקרבם פחדים

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמוס הראל
עמוס הראל

סדר היום בישראל בחודש האחרון הוא פוליטי במובהק. לקראת הבחירות הנוספות ותחת האיום המוחשי של אחוז החסימה, סיפקו המגעים לאיחוד המפלגות השונות את מרב העיסוק התקשורתי עד סגירת הרשימות לכנסת הבאה אמש. הסוגיות הביטחוניות זוכות רק לתשומת לב מוגבלת, לפחות כשמדובר בכותרות העיתונים. הקיץ הזה (וזו אבחנה שמתחייב להקדים לה את המלה "בינתיים") שקט באופן חריג במונחים צבאיים. ספק אם אפילו התקרית בגבול הרצועה, אתמול לפנות בוקר, שבה נפצעו קצין צה"ל ושני חיילים מירי איש חמאס שחדר לשטח ישראל, תשנה את התמונה הזו מיסודה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ