פרשנות

בפורום השואה הבינלאומי התברר שישראל מוכנה למכור את הזיכרון למרבה במחיר

לא הדיוק ההיסטורי או זכר הקורבנות מכתיבים את מדיניות הזיכרון הישראלית, אלא אינטרסים פוליטיים רגעיים. המדינה נעדרת חוט שדרה מול מנהיגי אומות זרות, שמבקשים לעשות ב"אמת" כבשלהם

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

75 שנה אחרי שחרור מחנה אושוויץ, אין מנוס אלא להודות כי ישראל, מדינת היהודים, מוכנה למכור את זיכרון השואה לכל המרבה במחיר. בפעם הקודמת, לפני שנתיים, הוא נמכר לפולין; כעת הרוכש היה ולדימיר פוטין. מצער, גם אם לא מפתיע, לגלות כי לא הדיוק ההיסטורי, לא זיכרון הקורבנות וגם לא הלקחים לעתיד מכתיבים את מדיניות הזיכרון של ישראל. אינטרסים צרים, רגעיים, פוליטיים ודיפלומטיים - הם אלה שקובעים את סדר היום שלה, אפילו בכל הקשור בטרגדיה של העם שאותו היא מתיימרת לייצג. המדינה, שהוקמה שלוש שנים אחרי שחרור אושוויץ, מצטיירת כעת כחסרת חוט שדרה, וכמי שנאלצת - או מסכימה - להתכופף נוכח אינטרסים של אומות ומנהיגים אחרים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ