פרשנות |

כמו קודמיו, נתניהו ויתר בסוף על חלומות משיחיים בתמורה להסכם מציאותי

האינטרסים המשותפים לישראל, ארה"ב ובעלות בריתה הערביות חזקים יותר מהאידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה. אך מוקדם לשמוח לאידם של המתנחלים

אלוף בן
אלוף בן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלוף בן
אלוף בן

עורך "הארץ" המנוח, דייוויד לנדאו, אמר לי פעם שההיסטוריה תראה את כל אירועי השלום כתהליך אחד של קבלת ישראל למזרח התיכון, שהחל אחרי מלחמת יום הכיפורים וממשיך מאז ברציפות, גם אם נקלע לעיתים להפסקות ממושכות. הניסוח שלו היה מבריק, אבל בשנים האחרונות חשבתי שהיה אופטימי מדי, ותהליך הנורמליזציה נעצר, או לפחות יתארך מאוד. לא חסרו סיבות: הקיפאון בתהליך המדיני עם הפלסטינים, חתירתה של ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו לסיפוח חלקים מהגדה המערבית, וחולשת המשטרים במדינות ערב שנחשפה במהפכות האביב הערבי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ