שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

החיילים הבודדים שהותירו אחריהם שתי משפחות

יהונתן, שעלה מאוקראינה, חי שש שנים אצל משפחת גל בקיבוץ להב, עד שנפל בלבנון ■ יעקב מסרביה אומץ על ידי משפחת קליין מקיבוץ גבע, ונהרג בעזה ■ המשפחות המאמצות מהקיבוצים אמנם אינן מוגדרות שכולות, אך גם הן חיות עם האובדן

נעה שפיגל
נעה שפיגל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ורד קליין עם תמונתו של יעקב מרוויצה, אתמול
ורד קליין עם תמונתו של יעקב מרוויצה, אתמולצילום: גיל אליהו

יהונתן וולסיוק נולד וגדל באוקראינה, עד שבגיל 16 החליט לעלות לבדו לארץ. כמו אלפי חיילים בודדים, הוא אומץ על ידי משפחה בקיבוץ. שש שנים הוא חי עם משפחת גל מקיבוץ להב, כבן בית לכל דבר, עד שבחודש יולי 2006, בשיאה של מלחמת לבנון השנייה, הוא נהרג בקרב במארון א־ראס. הוריו הביולוגיים החליטו כי עדיף שייקבר בקיבוץ, במקום בו בילה את שנותיו האחרונות. "הם ידעו שהוא אהב אותנו ואת המקום, וגם ידעו שבאוקראינה מחללים קברים", מספרת דלית גל, אם המשפחה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ