20 שנה אחרי המרד, הכלא הצבאי עוד זקוק לניעור

בצה"ל הגדירו השנה את כליאתם של חיילים כמוצא אחרון - אך המספרים מעידים על מציאות אחרת ומלאת ליקויים. משמעת נוקשה ובידוד למי שאינם עבריינים, ותשתיות רעועות עם חלודה, עובש, רטיבות ועכברים הובילו את הצבא להתחיל רפורמה, שאולי תשנה את המצב הקיים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסירים באגף פלוגה ג' בכלא שש, 1997
אסירים באגף פלוגה ג' בכלא שש, 1997צילום: ירון קמינסקי
גילי כהן
גילי כהן
גילי כהן
גילי כהן

המתרחש בכלא 4 או בכלא 6 הצבאיים, נותר לרוב מאחורי סורג ובריח. אך בשעות הבוקר של יום שבת בחודש אוגוסט, לפני 20 שנה, הפכו עצמם כמה אסירים־חיילים למוקד העניין התקשורתי, כשעמדו בראש מרד האסירים הגדול. הם השתלטו על מפקדיהם, חטפו מהם את מכשירי הקשר והמפתחות וכלאו אותם בחדר האוכל ובתאי המעצר במחאה על היחס אליהם. "על מרד כלא שש מדברים בכלא כמו שמדברים על בר כוכבא", מתאר אודי סגל, שהיה בכלא בשנת 2014 בשל סירובו להתגייס לצה"ל מטעמי מצפון. "זה משהו הירואי ומיתולוגי, של פעם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ