"אם למות - שיהיה מול המצלמות": שיחות עם תושבי רצועת עזה

חברי מרצועת עזה, שם גרתי, מתקוממים על הטענה שחמאס שולט בכל. "אתם, הישראלים, מזלזלים בנו", הם אומרים. "לכן קשה לכם להבין שכל אחד הולך להפגנה בשם עצמו"

עמירה הס
עמירה הס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אזור עוטף עזה, השבוע
אזור עוטף עזה, השבועצילום: אליהו הרשקוביץ

"יכולתנו, הפלסטינים, להיהרג - גדולה מיכולתכם, הישראלים, להרוג", אמר לי בתחילת האינתיפאדה השנייה תושב מחנה הפליטים דהיישה. אופטימי שכמותו, הוא התכוון להגיד שבשל פער זה בסופו של דבר יגיעו הצדדים להסכם הוגן.

ביום שלישי השבוע, ליד גדר המערכת ומול בית חאנון שבצפון רצועת עזה, שוב התבררה טעותו. יש גבול ליכולת הפלסטינים להיהרג. בבוקר שאחרי יום הדמים, יום שני, המפגינים יצאו להפסקה. 60 סוכות אבלים טריות ומאות הפצועים החדשים הצדיקו את ההפוגה שביקשו. דווקא ביום הנכבה, שהיה אמור להיות השיא, הם ויתרו על צעדת השיבה ההמונית הסמלית לעבר הגדר.

תגובות