עם הגב של טראמפ, נתניהו מרגיש כל יכול, לפחות עד שיתנגש במגבלות המציאות

עם רוח גבית מנשיא ארה"ב, וכשאפילו פוטין מבליג על תקיפה בסוריה, אין פלא שנתניהו מרגיש כמעט כל יכול ■ אולם דווקא בארה"ב יש המזהירים מפני מלחמה אזורית ■ ומה הבעיה בתוכנית ליברמן למיגון הצפון

עמוס הראל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טראמפ ונתניהו בבית הלבן, בפברואר 2017
עמוס הראל

לרצף ההצלחות המדיניות והביטחוניות שרשם לעצמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחודש האחרון, יש הסברים רבים, אבל סיבה מרכזית אחת. פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן, סיכולה (לפי שעה) של תוכנית התגובה האיראנית נגד ישראל בסוריה, העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, נכונות חמאס לדון בהפסקת אש ארוכת טווח ברצועת עזה גם לאחר כישלון המאמץ של "צעדות השיבה" לפרוץ את הגבול עם ישראל - כל אלה מושפעים בראש ובראשונה מהתנהלותו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ