עוד לא נמצאה התרופה למגיפה השקופה של תושבי עוטף עזה

שמעון גנם משדרות הפסיק לתפקד כשהחלה ההסלמה בעזה. בקיבוץ סופה יש משפחה שבה שני ההורים ואחד הילדים מוכרים כנכים, נפגעי חרדה. ביישובי האזור עולה הביקוש לתרופות הרגעה ותרופות אנטי־חרדתיות וכל סבב לחימה נוסף מחמיר את מצבם של אלה שנפגעו

אלמוג בן זכרי
אלמוג בן זכרי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שריפה ביער בארי בעוטף עזה שפרצה בעקבות עפיפון תבערה, ביוני
שריפה ביער בארי בעוטף עזה שפרצה בעקבות עפיפון תבערה, ביוניצילום: אליהו הרשקוביץ

מאז התחילה ההסלמה האחרונה בדרום שמעון גנם משדרות הפסיק לתפקד לגמרי: "אני כבר חודש וחצי במיטה, לא יוצא ממנה", הוא אמר השבוע. בשיא ההסלמה הוא אומר, "אתה לא מצליח לנשום, לא מצליח לחשוב. אתה מנותק מהמציאות, עסוק רק ב'מה יקרה אם שטיל שוב יפגע בבית שלי. או של השכן'".

ההסלמה האחרונה תפסה אותו בהפתעה, אחרי ששיכנע את בתו, אם טרייה, לבוא לבית הוריה והבטיח שהכל בסדר: "פתאום התחילו טילים ופיצוצים — זה עושה אותך חסר אונים לדעת שאתה לא יכול לספק ביטחון לילדים שלך, לנכדים, לאשה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ