המסתורי שבשערי חומות העיר העתיקה מצית את דימיונם של החוקרים

העימות בין הווקף למשטרת ישראל על התפילות בשער הרחמים אינו הראשון שפרץ סביבו. עד היום, חוקרים לא מסכימים בנוגע לאף אחת מהשאלות על תולדותיו: מי בנה אותו, למה שימש ומי נקבר שם בקבר המוני?

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שער הרחמים, החודש. העמימות סביב השער קשורה גם לתפקיד שיועד לו באחרית הימים
שער הרחמים, החודש. העמימות סביב השער קשורה גם לתפקיד שיועד לו באחרית הימיםצילום: אוליבייה פיטוסי

באפריל 1969, אחרי לילה גשום, הגיע החוקר האמריקאי ג'יימס פלמינג לחקור את השער האטום שבחומות העיר העתיקה בירושלים, והיחיד שפונה ישירות להר הבית. הוא צעד בסמוך לשער מצדו החיצוני, הפונה לבית הקברות המוסלמי. לפתע נפערה האדמה מתחת לרגליו והוא נפל לבור גדול. "הייתי בחוסר אוריינטציה, אבל לא נפצעתי", הוא כתב במאמר בכתב העת BAR, "הרמתי את עצמי וניסיתי למקד את עיניי באור העמום שבקע מהפתח שמעל לראשי. פתאום הבנתי שאני עומד בתוך ערימת עצמות של 30 או 40 בני אדם, שככל הנראה הושלכו ביחד לקבר אחים. חלק מהעצמות היו עדיין מחוברות בסחוס, מה שמצביע על כך שהן נקברו במאה השנים האחרונות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ