בעבר תושבי עזה שרצו לצאת ולשוב לרצועה ניצבו בפני תהליך הזוי ומייאש. הקורונה שללה מהם אפילו אותו

הם יצאו מביתם לבקר קרובי משפחה, להשתתף בשמחות או לקבל טיפול רפואי, אך אז העולם התהפך פעמיים: משבר הקורונה הביא לביטול טיסות ולסגירה של המחסומים, והרש"פ הפסיקה את התיאום עם ישראל בעקבות ההכרזה על הסיפוח. חמישה תושבי עזה ותושבת הגדה מספרים ל"הארץ" על האדישות של המדינה לנוכח רצונם לשוב הביתה - ועל החיים הבלתי אפשריים רחוק משם

אינשיראח נבריס
אינשיראח נבריס. "אני רוצה למות בבית שלי"צילום: באדיבות המשפחה
הגר שיזף
הגר שיזף
הגר שיזף
הגר שיזף

אמנה וחאמד כחיל תקועים בארץ זרה מחודש מארס. השניים, היא בת 66 והוא בן 70, יצאו לביקור בארה״ב מעזה בחודש פברואר, ומאז לא מתירים להם לשוב לביתם שברצועה. בשיחת טלפון מחדר מלון בירדן שבו הם שוהים כעת, חאמד, שסובל מסוכרת, אינו מצליח לעצור את הדמעות. ״הכל כואב לי: הבטן הראש, אני עייף מאוד מאוד״, הוא מתאר בבכי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ