הרג העיתונאית: תקרית חמורה שמחייבת חקירה בינלאומית ומאיימת לתדלק את האלימות
ההתחמקות הישראלית, בלא הוכחות בצדה, משיגה את התוצאה ההפוכה מהרצוי ורק מחזקת את הנראטיב הפלסטיני על התקרית. חלק מהתגובות של בכירים ישראלים אינן מעידות על הבנה של חומרת המצב
התקרית שבה נהרגה הבוקר (רביעי) בג'נין העיתונאית הפלסטינית שירין אבו עאקלה, כתבת בכירה ברשת הטלוויזיה אל-ג'זירה, היא אחת החמורות בהסלמה הנוכחית. יש בה פוטנציאל לדרבן את המשך האלימות, לפחות לזמן מה. מצער שחלק מהתגובות של בכירים ישראלים למותה של העיתונאית אינן מעידות על הבנה של חומרת המצב.
אבו עאקלה, אזרחית אמריקאית, תושבת מזרח ירושלים, עבדה באל-ג'זירה מאז סוף שנות התשעים וסיקרה בעקביות את הסכסוך עם ישראל. היא היתה אשת מקצוע מוכרת ואהודה גם על קולגות ישראלים רבים. אף שבשנים האחרונות עבר חלק ניכר מהעיסוק הפוליטי הפלסטיני לרשתות החברתיות באינטרנט, לאל-ג'זירה נותר מעמד מיוחד, כתחנה המשדרת לכל העולם הערבי. מעבר לטרגדיה האישית, במותה הפכה אבו עאקלה מיידית לסמל בעל משמעות כפולה, הן לפלסטינים והן למאבק על חופש הסיקור העיתונאי. לתקרית בג'נין כבר היו ועוד יהיו רעשי משנה, ולא רק במישור הביטחוני. ביניהם, החלטתה של רע"ם לגבי הישארותה בקואליציה, שפרסומה נדחה, ולא מן הנמנע שהאירועים גם ישפיעו עליה. גם עדיין לא ברור כיצד תנהג ממשלת קטאר, שרשת אל-ג'זירה נמצאת בבעלותה.