בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפחת ההרוגה בבילעין: "אין לנו רצון בנקמה, אנחנו רק רוצים שהילדה שלנו תלך לגן עדן"

ג'וואהר חיכתה לעבור לבית שבנה אחיה

תגובות

"בשבילי, כבן משפחתה, המוות שלה - מות קדושים - בידי הכיבוש הישראלי, זה כבוד בשבילי", כך אמר אתמול דודה של ג'וואהר, אבו נידאר אבו רחמה. "אף אחד מהצבא לא התקשר אלינו כדי להתנצל. אין קשר בינינו לבין הצבא. גם כאשר באסם נפגע דיברנו עם הצבא וביקשנו שיביאו עזרה, והם לא עשו זאת", הוסיף.

ג'וואהר אבו רחמה פרנסה בשנים האחרונות את אחיה ואחותה הצעירים ממנה בעבודות תפירה ברמאללה - כך סיפר ל"הארץ" מוחמד אל ח'טיב מהוועדה העממית בכפר. עול הפרנסה נפל בעיקר עליה, לאחר שאחיה באסם נהרג מפגיעת מטול גז מדמיע באפריל 2009. הוא עצמו עבד מגיל צעיר בעבודות חקלאיות מזדמנות בישראל, לפעמים מכר ירקות ברמלה ולפעמים עבד כנהג.

אבי המשפחה, שהיה פועל בניין בישראל עד שחלה בסוכרת ולקה בראייתו, מת לפני שש שנים ממחלת הסרטן. בגלל עוניה של המשפחה לא השלימו חמשת הבנים ושתי הבנות בית ספר תיכון ויצאו לעבודה בגיל צעיר. שני האחים הצעירים למדו בפנימייה בבית לחם.

עם מותה של ג'וואהר, נותרה האם סובחייה (55), עם ארבעה בנים ובת אחת. אחד הבנים הוא אשרף, שנעצר ב-2008 בהפגנה בנעלין, נכבל באזיקים והועמד קשור עיניים ליד ג'יפ של צה"ל. בעודו אזוק, ירה בו החייל ל' מטווח קצר. ל' סיפר אחר כך שפעל לפי הוראת המג"ד, עמרי בורברג.

על חלק מאדמות המשפחות נבנו בתים של ההתנחלות מודיעין עילית. החלק האחר נמצא מאחורי גדר ההפרדה, אך כמה דונמים אמורים לשוב לידיהם כאשר ישונה תוואי הגדר, בהתאם להוראת בג"ץ.

בני המשפחה מתגוררים בבית ובו שלושה חדרים בלבד. כשבאסם נהרג, הוא הותיר יסודות לבית שתיכנן לבנות. חברים בכפר אספו כסף כדי להשלים את הבניין. ח'טיב אמר אמש שהמשפט האחרון ששמעו נשים בכפר מג'וואהר אבו רחמה, כחצי שעה לפני שנחנקה מעננת גז מדמיע שעלתה מאתר ההפגנה, היה שהיא כבר מחכה לרגע שבו המשפחה תעבור לבית החדש.

"המשפחה שלנו מאמינה באללה", אמר הדוד, "הם יודעים ואני יודע שהצבא והכיבוש הפכו את כולנו למטרה. כל מה שאירע אינו מפתיע. ג'וואהר הייתה בת בית אצלנו וראיתי אותה לפחות פעמיים בשבוע. עכשיו המשפחה אינה מבקשת נקמה, אלא בסך הכל מקווים שהילדה תלך לגן עדן. אמה של ג'וואהר אמרה שאינה רוצה נקמה. אללה יביא לנו את הנקמה".

"אין לנו בעיה עם העם בישראל, יש לנו בעיה עם הצבא ועם הכיבוש. אנחנו יודעים שהאדמה שלנו תחזור אלינו גם אם כל יום ייהרג מישהו. אני אומר זאת לנתניהו: התהלוכות כאן לא ייעצרו עד שישובו האדמות שלנו. אנחנו מאמינים במאבק עממי, מאבק לא אלים. איננו רוצים במאבק אלים", הוסיף.



מלמעלה: כרזה בה נראית ג'וואהר, לאחר מותה. אמה של ג'וואהר ואחיה אשרף מחוץ לביתם. האח באסם לאחר שנפגע מרימון גז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו