בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמירה הס | האינדיאנים מוולאג'ה

החומה - במקרה, כמובן - תשאיר מחוצה לה ומעבר להישג יד כ-2,400 מתוך 4,000 הדונמים שנשארו לכפר

תגובות

שבעי מאבקים, האינדיאנים של הכפר ולאג'ה יודעים מצד אחד שהפור הופל: בתיהם יכותרו בחומת הפרדה מפותלת. הם ינותקו משכנתם ממזרח, בית ג'אלה. הם ינותקו מירושלים שלצפונם. הם יהיו מובלעת זעירה ליד מובלעת בית לחם החנוקה, שמסביב לה משגשג היישוב היהודי (התנחלויות גוש עציון, הר גילה וכו'), כחלק בלתי נפרד מישראל.

החומה - במקרה, כמובן - תשאיר מחוצה לה ומעבר להישג יד כ-2,400 מתוך 4,000 הדונמים שנשארו לכפר. לפני 1948 היו לוולאג'ה כ-18 אלף דונם. הכפר המקורי הפך למושבים עמינדב ואורה, תושביו הפכו לפליטים. חלק גדול מהאדמה שנותרה ממזרח לקו הירוק הופקע אחרי 1967 למען רווחתם של יהודים בהתנחלויות גילה והר גילה. המינהל האזרחי ועיריית ירושלים (שחצי מאדמות הכפר סופחו לשטחה) לא הכינו תוכנית מתאר לכפר, אבל הרסו 45 מבתיו בתואנה לאי-חוקיות. עכשיו צרה עינו של האדם הלבן גם בכבשת הרש.

מצד שני, האינדיאנים של ולאג'ה מנהלים קרבות מאסף נגד תוואי החומה המנשל. קרב מאסף אחד כזה התרחש ב-22 בדצמבר. קוטלי-טבע, נוף ופרנסה בדמות דחפורי ענק, מלווים בקבלן, פועלים וכוח מג"ב פשטו, כנראה עם שחר, על צלע הר בצדו המערבי של הכפר. כשהגיעו הדחפורים למרחק שמיעה וראייה מהכפר, ירדו תושביו וגילו כשני קילומטרים של אדמה פצועה - שביל שנפרץ בין עצי האלון, הזית והסלעים. עשרות עצים סומנו בסרטים כחולים וכתומים - סימן מובהק לגורל הצפוי להם: עקירה.

בעלי האדמה הזעיקו את שרין אל-אערג', חברת המועצה. היא דרשה מהקבלן לראות את הצו שעל בסיסו מבוצעות העבודות ברכושם הפרטי של התושבים. הקבלן לא החזיק בצו כזה. תושבי הכפר דרשו ממנו להפסיק לעבוד, פן יתברר שהוא מעורב במעשה בלתי חוקי. אחרי כשעתיים הופיע במקום נציג המינהל האזרחי / מינהלת התיאום והקישור (מת"ק). הוא אמר לאל-אערג', שהעניין כבר התברר בבג"ץ והכל חוקי וכשר. למודת מאבקים בהפקעות, אל-אערג' התעקשה לראות צו לתפיסת מקרקעין לצורכי ביטחון. לדבריה, המת"קניק התעקש שאין זה מחובתו, ואז הורה לשוטרי מג"ב לעצור כל מי שיפריע לעבודות. התושבים התיישבו מול הדחפורים. שוטרי מג"ב גררו אותם. את עיני אל-אערג' ריססו בפלפל, עד שלא ראתה כלום. אחת השוטרות הציעה לה לשבת, "הנה כאן", והיא מצאה עצמה מתיישבת על שיח קוצני. "עד איפה הרשעות מגיעה", חשבה לעצמה אל-אערג' ושמעה צחוק לאיד, לידה.

בסביבות שלוש אחר הצהריים נעצרו שמונה פלסטינים לפקודתו של נציג המת"ק: שישה גברים, נער אחד ואל-אערג' (דובר מג"ב מסר ל"הארץ" שמג"ב "מקבל הנחיות מהריבון בשטח"). השמונה הוחזקו במעצר כמה שעות במחסום בית לחם. אחר כך הועברו למתקן כליאה בשטח אזור התעשייה עטרות. אל-אערג' היתה היחידה שידיה נותרו אזוקות במשך שעות ארוכות. בבוקר שוחררו השמונה.

בתגובתם ל"הארץ", גורמי ביטחון מסרו שבמקום מבוצעות עבודות "להקמת תוואי גדר הביטחון, המתבססות על צו תפיסה שהוצא זה מכבר, כדין, ושהובא לידיעת תושבי האזור במספר הזדמנויות. יום קודם לכן התקיים במקום סיור של נציג המת"ק עם בעלי הקרקע". המעצר, מסרו גורמי הביטחון, "בוצע לאחר שבמקום התקיימה הפרת סדר אלימה במהלכה פלסטינים יידו אבנים לעבר הפועלים. לאחר שכשלו ניסיונות ההידברות עם נציגי מת"ק וכשהמפגינים סירבו להישמע להוראות הכוח ואף המשיכו בפעולותיהם האלימות, נעצרו מספר מפגינים בהוראת מפקד הכוח".

אבל אם הכל חוקי ומוסדר, איך זה ששופט בג"ץ אשר גרוניס הורה ב-28 בדצמבר לרשויות הצבא להימנע, עד להחלטה אחרת, מביצוע עבודות בשטח "לרבות כריתה ועקירה של עצי זית, עבודות חפירה, עבודות עפר וסלילת כביש"?

עו"ד ע'יאת נאסר, שמייצג את הכפר, הגיש עתירה דחופה לבג"ץ ב-23 בדצמבר. נציגי משרד הביטחון וצה"ל התבקשו להגיב. משלא הגיבו עד 28 בדצמבר, הודיע השופט גרוניס על החלטתו. עו"ד נאסר הסביר ל"הארץ" מדוע לדעתו מדובר במחטף ולא בעבודות לפי הנוהל שקבעו הרשויות עצמן: תהליך ההשגות אפשרי רק על בסיס צווי תפיסת קרקע תקפים - לא על בסיס התוואי שמתפרסם באתר משרד הביטחון. תוקף הצו המקורי פקע מזמן (בסוף 2007). הצו אמנם חודש, אך לא הוצג כדין בפני התושבים, כדי שיוכלו לערער. התוואי פוגע בבית קברות של הכפר, במעיין ובשטח חקלאי יקר ערך. בבג"ץ תלויה ועומדת עתירה של הכפר נגד מקטע אחר, צפוני, של תוואי הגדר - בשטח שסופח לירושלים. גם בו הופסקו העבודות בהוראת בג"ץ.

האינדיאנים ומייצגם מקווים שמישהו עוד יתעשת ויבין שהפגיעה בהם ובאדמתם היא בלתי מידתית. הם עדיין מקווים שתתקבל המלצתו של אל"מ (מיל') יובל דביר מהמועצה לשלום ולביטחון, להעתיק את התוואי בסמוך לקו הירוק, כדי שהפגיעה בתושבים ובטבע תצומצם. אולי גם במערכת הביטחון חושבים שייתכן כי מישהו עוד יתעשת, ולכן שלחו את הדחפורים באישון לילה?



שרין אל-אערג' בשביל שנפרץ ליד ולאג'ה. ריסוס פלפל, ידיים אזוקות ומעצר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו