בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרה של הסטטוס-קוו: הכותל הקטן נפתח למתפללים יהודים

לראשונה מאז 1967, ביצעה הרשות לפיתוח ירושלים עבודות בנייה באתר קדוש בלב הרובע המוסלמי בעיר העתיקה

תגובות

הסטטוס-קוו באזור הרגיש ביותר בירושלים, הכותל המערבי, הופר השבוע על ידי הרשות לפיתוח ירושלים הנשלטת בידי עיריית הבירה ומשרדי הממשלה. לפני כמה ימים הוסרו הפיגומים במתחם "הכותל הקטן" - קטע מקיר התמך המערבי של הר הבית מתקופת בית שני, בלב הרובע המוסלמי בעיר העתיקה. בכך נפתח המתחם באופן רשמי לתפילה ולאירועים, כפי שדרשו במשך שנים ראשי עמותת הימין "עטרת כהנים" הפועלת לייהוד העיר העתיקה.

במשך השנים נרשמו חיכוכים רבים בין מתפללים יהודים במתחם הכותל הקטן לבין תושבי החצר המוסלמים. בשל רגישות האתר המשטרה מקפידה לשמור על הסטטוס-קוו במקום, וממשלת ישראל מעולם לא הכריזה עליו "מקום קדוש". בעבר אף התריע הווקף המוסלמי מפני הסרת הפיגומים במתחם ומתן היתר ליהודים להתפלל בו, ואיים בתגובה חריפה.

"הכותל הקטן" מרוחק 175 מטרים צפונית לרחבת הכותל המערבי. הוא המקום השני בקרבתו לקודש הקודשים מחוץ להר הבית, אחרי מנהרות הכותל. בשנים האחרונות מתפללים יהודים פוקדים את המתחם לאורך כל השנה ובעיקר בשבתות ובמועדי ישראל. במקום מתקיימות תפילות של אנשים פרטיים וכן ביקורים מסודרים על ידי ארגונים שונים, בהם ארגון משמר המקדש. באתר האינטרנט של ישיבת "עטרת ירושלים" בראשות הרב שלמה אבינר, הידוע בדעותיו הקיצוניות, מצוין כי תלמידי הישיבה מתפללים בכל שבת תפילת מנחה במקום.

בשנת 1972, במהלך חפירות מנהרת הכותל, התעורר חשש ליציבות בתי התושבים הפלסטינים מעל לקשת אבנים במתחם. הקבלנים התבקשו להציב פיגומים תומכים לבתים.

אמיר חשין, שהיה היועץ לענייני ערבים של ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, אמר ל"הארץ" כי מפאת הרגישות המיוחדת של האתר דחה קולק בשעתו את בקשת עמותת "עטרת כוהנים" לאפשר את הסרתם של הפיגומים.

הוא עשה זאת על אף שידע שהפיגומים כבר אינם תומכים למעשה בקשת. חשין, ששוחח עם השכנים הפלסטינים, שמע מפיהם כי איש לא טרח להודיע להם על הסרת הפיגומים ולשאול לדעתם.

לפני שלושה חודשים, בעקבות ביקור במקום, יזם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי) דיון על מצבו של הכותל הקטן. נציג משרד התיירות טען אז בדיון כי לא ניתן להרחיב את המתחם מאחר שהוא משמש מעבר של 17 משפחות ערביות המתגוררות במקום.

הנציג הזהיר מפני שינוי הסטטוס-קוו מפאת רגישותו של האתר הסמוך להר הבית ולמסגדים.

אורלב סיכם את הדיון באומרו שהוועדה קובעת כי מן הראוי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יפקיד את האחריות לאתר בידי הקרן למורשת הכותל ויקים ועדה בין משרדית קבועה בראשות הקרן על מנת לטפל במקום.

מהרשות לפיתוח ירושלים נמסר כי מדובר בחלק מפרויקט משותף עם רשות העתיקות לשיפוץ המונומנט בשער הקטן, הכולל את חיזוק המתחם ושימורו. מדובר העירייה נמסר שהעבודות בוצעו באישור קונסטרוקטור, כולל הסרת הפיגומים והנחיות לאופן בו יחוזק המתחם.

בתגובה לטענת הרשות לפיתוח ירושלים שהסרת הפיגומים תאפשר לתושבים מעבר מרווח יותר לבתיהם, אמר חשין: "מי ערב לכך שהגישה הנוחה של השכנים לבתיהם לא תשמש את עטרת כוהנים וקבוצות אחרות להתגודדויות, תפילות והפרעה לשכנים? האם מישהו יעז להפריע ליהודים להתפלל?".

מייסד עמותת "עיר עמים" דני זיידמן הוסיף כי "החדרת גורמים קיצוניים ללב הרובע המוסלמי טומנת בחובה סכנה להפוך סכסוך פוליטי פתיר לסכסוך דתי אלים".



מתפללים בכותל הקטן בירושלים, אתמול. עמותת עיר עמים: סכסוך פוליטי פתיר עלול להפוך לסכסוך דתי אלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו