בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתחת לאף: כך הכירה דרום אמריקה בפלסטין

גורמים במשרד החוץ מודים כי בשל מחסור במידע מודיעיני, הערכת מידע שגויה ואי הבנה של צעדי הרשות ביבשת, כשל המשרד בזיהוי המהלך הפלסטיני להשגת הכרה

תגובות

גל ההכרה במדינה פלסטינית, ששטף את אמריקה הלטינית בחודשיים האחרונים, חשף כשלים בפעילות הדיפלומטית הישראלית ביבשת. ישראל "נרדמה בשמירה" לנוכח המהלכים הפלסטינים בברזיל וארגנטינה, מה שהוביל לקריסה, ומדינות נוספות כמו בוליוויה, צ'ילה ואקואדור הכירו במדינה פלסטינית. בכירים במשרד החוץ מודים שמדובר ב"מחדל מדיני" של ממש.

בדיקת "הארץ", שכללה שיחות עם חמישה פקידים במשרד החוץ המעורים בסוגיה, העלתה שורת שאלות קשות על תפקוד מטה משרד החוץ והשגרירויות באמריקה הלטינית. לצד מחסור במידע מודיעיני, התגלו כשלים לכאורה בהערכת המידע שהתקבל במשרד החוץ, בהבנת הפעילות הפלסטינית בברזיל וארגנטינה ובצורך לטפל בנושא בדרג הפוליטי הגבוה ביותר, כדי לנסות ולבלום את המהלך.

משרד החוץ "התעורר" רק אחרי שברזיל וארגנטינה הכירו במדינה פלסטינית, ופעל בכל הכוח - תוך גיוס הממשל האמריקאי - לעצירת הסחף המדיני ביבשת. אבל הדבר היה מאוחר מדי. אחרי ששתי המדינות המובילות עשו את הצעד, הניסיון למנוע מאקואדור או צ'ילה לנקוט צעד דומה היה חסר סיכוי.

הפלסטינים החלו בניסיון לקבל הכרה במדינה מברזיל וארגנטינה לפני יותר מחצי שנה, לאור הקיפאון בתהליך השלום, וכדי ללחוץ על ישראל. הפלסטינים סימנו את אמריקה הלטינית כיעד והבינו שאם ברזיל וארגנטינה יכירו במדינה פלסטינית בגבולות 1967, יתר המדינות ביבשת יצטרפו.

המהלך הפלסטיני לא היה סודי. בסוף יולי 2010, בביקור בברזיל, התראיין בכיר הפתח נביל שעת' לעיתון אל-איאם ואמר שבכוונתו לבקש מנשיא ברזיל, לואיס דה-סילבה (לולה) להכיר במדינה פלסטינית. דיפלומט ישראלי בכיר באמריקה הלטינית ציין שמשרד החוץ היה מודע למטרת ביקורו של שעת', אבל לא ייחס לכך חשיבות.

במשך חודשים המשיכו הפלסטינים במגעים עם ברזיל וארגנטינה. במשרד החוץ לא הבינו עד כמה רחב המהלך הפלסטיני ולא פעלו לבלום אותו. המידע המודיעיני בנושא, שהגיע באותם חודשים לאגף אמריקה הלטינית ולמרכז למחקר מדיני (ממ"ד) במשרד החוץ, מהשגרירויות ביבשת, היה מועט למדי. המידע שכן הגיע לא הדליק די נורות אדומות ולא הפך התרעה שהיתה צריכה להישלח לשגרירי ישראל, כדי שיעקבו מקרוב אחר המהלכים, או לשר החוץ וראש הממשלה, כדי שיתערבו עם עמיתיהם באמריקה הלטינית.

מקור במשרד החוץ אמר שחרף יחסי העבודה הטובים ביותר, לא הגיע כל מידע מודיעיני בעניין מגופים אחרים כאגף המודיעין בצה"ל. "הארץ" פנה ללשכת ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, שמסרה בתגובה ש"אגף המודיעין אינו נוהג לעסוק בסוגיות הקשורות למידע מודיעיני בתקשורת, אך רואה במשרד החוץ שותף מרכזי, ושיתף אותו בכל מידע שיכול לסייע". מהתגובה ניתן להבין שאם היה מידע בעניין הוא הועבר למשרד החוץ.

גם אם חלק מהמידע על המהלך הפלסטיני לא היה גלוי, תפקיד הדיפלומטים הישראלים בשגרירויות לחוש בו. בשיחות עם דיפלומטים מקומיים וזרים ומקורות במערכת הפוליטית בכל מדינה, הדיפלומטים צריכים לזהות מהלכים שמאחורי הקלעים ולדווח עליהם. אם לא הגיע מידע כזה מדובר במחדל חמור. אם הגיע ולא הובן דיו, הדבר חמור שבעתיים.

רק באמצע נובמבר, כשבועיים לפני שברזיל הודיעה על הכרה במדינה פלסטינית, הגיע על כך מידע ראשון לדיפלומט ישראלי. בעקבותיו הנחה מנכ"ל משרד החוץ את השגרירים בברזיל, ארגנטינה ומדינות אחרות ביבשת לבדוק את הנושא. השגרירים, ובראשם שגריר ישראל בברזיליה גיורא בכר, פנו לכמה גורמים וחזרו עם תשובה שלילית. "או שהברזילאים שיקרו לנו, או שלא פנינו לאנשים הנכונים", אמר בכיר במשרד החוץ. "גם האמריקאים לא ידעו על זה כלום".

לאור התשובות השליליות סברו במשרד החוץ שמדובר באזעקת שווא. בתחילת דצמבר הגיע המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, לביקור בברזיליה. הסקירה המדינית שהועברה לו לפני פגישתו עם שר החוץ הברזילאי, סלסו אמורים, היתה לא מעודכנת ולא התייחסה למהלכים הפלסטיניים בברזיל.

איש בשגרירות לא ביקש משלום להעלות את הנושא בפגישה עם שר הברזילאי, שעסקה בנושאים אחרים. כמה שעות אחרי ששלום יצא מהפגישה הוא קרא באינטרנט שברזיל הכירה במדינה פלסטינית. "זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר", אומר דיפלומט ישראלי.

כיצד קרה שישראל נתפסה עם המכנסיים למטה? חרף ההתבטאויות הפומביות של הפלסטינים לפני המהלך בברזיל וארגנטינה, טוענים בכירים במשרד החוץ שמדובר היה במהלך סודי של אבו-מאזן עם דה-סילבה. "לולה שיתף ביוזמה רק את יועצו המדיני הקרוב ואת שר החוץ", אמר גורם במשרד החוץ. "כל שאר המערכת היתה ממודרת, כולל השגרירות הישראלית".

במשרד החוץ מודים שהפרשה חשפה את הנגישות הנמוכה של דיפלומטים ישראלים למקבלי ההחלטות באמריקה הלטינית. כמה ימים לפני שהכריז על הכרה במדינה פלסטינית, שוחח נשיא ברזיל בעניין זה עם מנהיגי ארגנטינה, אורוגוואי ובוליוויה, אך גם מידע זה לא הגיע לדיפלומטים הישראלים. "אין אינטימיות בדיאלוג המדיני עם אף אחת מהמדינות באזור הזה", אמר גורם במשרד החוץ.

קריסת הדיפלומטית הישראלית באמריקה הלטינית חמור במיוחד לאור העובדה ששר החוץ אבידור ליברמן סימן את היבשת כיעד מדיני מרכזי. ליברמן ביקר בכה מדינות באזור בשנה שעברה כדי לפתוח דף חדש ביחסים. בשיחות סגורות הסביר ליברמן שהיה זה בלתי אפשרי למנוע את המהלך הפלסטיני, כי ברזיל ומדינות נוספות הכירו במדינה פלסטינית כצעד אנטי-אמריקאי.

גיאנה היא המדינה השביעית בדרום אמריקה המכירה במדינה הפלסטינית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו