בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אביגדור ליברמן הצליח להעיר את השמאל הישראלי מהתרדמת

טור אישי

תגובות

מה שלא עשתה תחושת האחריות וגם הזמן שעובר לא עשה, אביגדור ליברמן עשה. הוא הצליח להקהיל אמש קהילה גדולה ומרשימה של אנשים, שדאגת הדמוקרטיה בלבם. לבדה לא תחזיק מעמד, והיא זקוקה לעזרה דחופה.

עכשיו זה כבר לא צחוק, עכשיו זה מאוד רציני. הפשיזם עובר, הוא פושט מכאן ומכאן, הוא יכבוש את הדמוקרטיה בביתה ויענה אותה, אם לא יגנו עליה ולא יצילו אותה ברגע האחרון.

על ליברמן אומרים, שהוא יעשה רווחי מלחמה במלחמתו נגד אותם אזרחים, שאוהבים את ארצם היפה ושונאים את סטיותיה ועוויתותיה המכוערות. והנה, מתקיים מעשה בלעם, שהגיע לקלל ונמצא מברך: מה טובו מאבקיך המחנה הדמוקרטי, הפגנותיך ישראל שלא איבדה צלם. ליברמן שאג, הדמוקרטיה התעוררה בבהלה מתרדמת החורף שלה, ואלפי אנשים שמעו אותה קוראת ממעמקים, והם מתייצבים עכשיו כשומרים על חומותיה.

סוף שבוע סוער עבר על השותפות הקואליציוניות - ש"ס וישראל ביתנו - הנאבקות עכשיו על צה"ל כמגייר הרשמי של המדינה. שתיהן אוחזות בטלית שכולה חאקי.

מבעד לסגריר היחסים שביניהן, ניתן להבחין דווקא בדמיון: לכל אחת אדמו"ר משלה, את פיו אסור להמרות, וחסידים שוטים מלחכים את פנכתם. גם תגובתם לביקורת דומה מאוד: מיד הם מסיטים את החצים מגופם, ומפנים אותם לשולחיהם. לא אלי ישי לבדו מותקף, כי אם כל עדתו - מזרחים חובשי כיפות; ולא ליברמן לבדו מותקף, כי אם כלל העולים מברית המועצות לשעבר.

אמנם רבים המזרחים שמסתייגים מיו"ר ש"ס, כשם שרבים מהעולים מתביישים ביו"ר ישראל ביתנו, אך זה לא מפריע לישי ולליברמן לתבוע את עלבונם הפרטי כאילו היה זה עלבון ציבורי, ועוד לטעון לגזענות.

עד לסוף השבוע היה נדמה שליברמן הוא מן העולבים, ופתאום מתברר שגם הוא בנעלבים; פתאום נחשפת אישיותו במלוא פגיעותה הנכמרת. ב"ראיון חייו", כפי שבעצמו הגדיר, במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", הוא משתפך: "אף אחד לא הגן עלי או על הסיעה שלי. אף אחד לא אמר שמדובר בהסתה", הגדיל לומר גדול המדיחים; "אף אחד לא גינה את רצח האופי שעשו ליוצאי ברית המועצות", חתם בפנים חתומות. אפילו הקוזק עצר לרגע את בכיו, מגלה להפתעתו שיש נגזל אומלל יותר ממנו. זהו ליברמן, כפי שלא זכינו להכירו עד היום - תנין אנין - שבסך הכל ביקש לקיים דיון אידאולוגי, ובעל כורחו נסחף למערבולת של השמצות אישיות.

ליברמן, אם לא הבנתם, פועל בכלל ממניעים אלטרואיסטיים, "בניגוד גמור לאינטרסים האישיים" שלו. חבר קרוב, הוא מספר, הזהיר אותו לקראת הדיון המכריע בגורלו מפניה של "חבורת הפרקליטים", שהיא "אוסף של שמאלנים. אסור לך להתעמת אתם ועם ארגוני השמאל דווקא עכשיו. הם יגמרו אותך".

לא איש כליברמן יירא. כל האמת ורק האמת היא נר לרגליו, ובשלהבתה הוא מוכן לשרוף את איזובי הקיר: "אמרתי לחברי ?תודה', אני מבין אותך, אבל אני מכיר את עצמי. אני מודע למחיר שאני עלול לשלם, אני מודע לאפשרות שיתנקמו בי, בגלל העמדות הפוליטיות שלי, בגלל שלשמאל יש קשרים בפרקליטות, אבל זו הבחירה שלי".

ליברמן מקדים מכה לרפואה. הוא מבהיר לפרקליטים מראש מה יהיה קו ההגנה שלו, שהוא קו ההתקפה עליהם. עכשיו הוא מפחד, זה לגמרי ברור, קצת היסטרי אפילו, וההיסטריה היא יועצת רעה: האם הסגיר את תכניותיו מוקדם ושקוף מדי?

כי זה כל כך אלמנטרי, ולא בדיוק מתאים לתחכומו ולקור רוחו, שעיתונאים מרבים לשבח. כי ממה נפשך: אם לא יוגש נגדו כתב אישום, הוא את שלו השיג, שוב הוכח כושר ההרתעה הליברמני-אסואני-טהרני, שממנו רוחפים כל אויבינו. החפרפרות השמאלניות בפרקליטות הבינו בעוד מועד מה צפוי להן מהמדביר: קראו, הפנימו והחליטו שלא להסתבך אתו.

אך אם בכל זאת יואשם, יידע כל העולם על מה ולמה. לא על עסקיו המפוקפקים, לא על חשבונות בנקים עלומים, לא על המיליונים החבויים שלו ושל בתו; לא בגלל שלמונים אלא בגלל שמאלנים, בגלל מלחמתו בקרנפים ובפיינשמקרים.

הוא משלם את מחיר כנותו ונועזותו, הפטריוטיות היתה בעוכריו, למרות שהוא זכאי, הוא זכאי.

אל תבכו לזכאים-ההולכים, כי הם תמיד חוזרים, לאחר ששילמו את חובם לחברה. זאת השיטה וזה הגיונה, זה עלול להיות גם שכרה. וגם זה חלק ממנה - להפוך מנחקר לחוקר. זאת הסיבה שבגללה מקים ליברמן את ועדת החקירה שלו.

אז יש לי חדשות בשבילו: איש לא יתייצב בבית דין של ארץ נהדרת, ולו רק כדי לחדד את ההבדל: ברוסיה מתקשרים פוליטיקאים לפרקליטות המדינה ויחדיו הם "גומרים" את יריביהם, שולחים את חודורקובסקי לסיביר בעצה אחת עם פוטין; פוליטיקאים ברוסיה הם גם תובעים, וגם שופטים. לא בישראל, עדיין לא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו