בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שב"חית | מה שדורית ביניש לא מבינה

מערכת הביטחון מתכוונת לקצר את תקופות המעצר של פלסטינים. הדבר נודע בעת דיון בבג"ץ בעתירות הדורשות לבטל את האפליה במעצר בין שני סוגי בני אדם: ישראלים ופלסטינים

תגובות

חברון: יהושע ועאדל מתקוטטים. נוצרת מהומה. יהושע, אזרח ישראלי, נעצר, מבלה לילה במעצר במגרש הרוסים ולמחרת שופט בבית משפט השלום בירושלים משחררו בערבות עצמית של 1,000 שקל. על אף שהוא גר בחברון, חל עליו החוק הישראלי, שמחייב הבאת עצור בפני שופט בתוך 24 שעות. עאדל נעצר גם הוא ונשלח למתקן כליאה בעציון. אחרי יום הוא מועבר למעצר ב"עופר". הוא יליד חברון ותושב העיר, ועליו חל הצו הצבאי הישראלי, שמתיר להחזיק פלסטיני במעצר עד שמונה ימים, בלא ביקורת שיפוטית. ביום השמיני למעצרו עאדל מובא לפני שופט צבאי שמשחררו בערבות עצמית של 6,000 שקל.

זהו סיפור דמיוני. קודם כל, מפני שרוב הסיכויים הם שיהושע בכלל לא היה נעצר. שנית, מפני שיכול להיות שבחקירה קצרצרה של עאדל ביום השישי למעצר, היה מתברר במקרה שהוא לומד באוניברסיטה עם פעיל חמאס ידוע. שירי או לירן מהתביעה הצבאית יבקשו מהשופט הארכת מעצר, בשל אוצר ביטחוני חשוב שהגיע לידיהם. זה לא נאמר, אבל ידוע: אולי בינתיים, באמצעות הארכת המעצר, אפשר ללחוץ על עאדל שיעבוד עם השב"כ ויספק מידע שוטף על בן כיתתו.

הזכות לחירות, הזכות להגנה מפני מעצר שרירותי, הזכות למשפט הוגן? אלו ערכי יסוד שעליהם מחנכים בפקולטות למשפטים. לכן התובעים הצעירים, תלמידי-עתודה מצטיינים, מגלים פה התחשבות מרובה. על פי החקיקה הצבאית, השופט הצבאי רשאי להאריך עכשיו את המעצר ב-30 יום, הם מבקשים רק 8 ימי הארכה. אבל השופט ייעתר חלקית, ויאריך את המעצר בשלושה ימים בלבד.

ב-1 במאי 2009 - וזה כבר סיפור אמיתי - נעצרו שבעה בני אדם שהשתתפו בהפגנה נגד גדר ההפרדה באום סלמונה, שבאזור בית לחם. שניים שוחררו בו ביום: אזרח ישראלי ואזרח בריטי. בבית משפט השלום בירושלים לא היה שופט תורן, שידון בעניינם. חמשת האחרים, פלסטינים, הוחזקו במעצר ארבעה ימים עד שהובאו בפני שופט, וגם זאת רק אחרי בקשה מיוחדת שהגישה עורכת דינם.

שאלו פעילים ישראלים שנעצרו בהפגנות נגד הגדר: אין דבר שמקומם אותם יותר מהידיעה שחבריהם, שנעצרו על אותה "עבירה" בדיוק - עדיין מוחזקים במעצר.

בשנה שעברה הוגשו לבג"ץ שתי עתירות המבקשות לבטל את האפליה המוסדית שישראל הנהיגה בין שני סוגי בני אדם. עתירה אחת הוגשה מטעם "מועדון האסיר הפלסטיני" באמצעות עורכת הדין סמדר בן נתן. השנייה הוגשה באמצעות עו"ד לילה מרגלית, מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל, "יש דין" ו"הוועד הציבורי נגד עינויים". דיון בשתי העתירות התקיים ביום רביעי בשבוע שעבר.

בתשובתו מטעם המדינה, עו"ד ענר הלמן מפרקליטות המדינה לא רק מבקש לדחות את העתירות, אלא גם מפרט שורה של סיבות לאפליה הנהוגה.

"בחלק לא קטן מהחקירות הביטחוניות המנוהלות באיו"ש, אין אפשרות לקבוע מראש את מקום ומועד המעצר, וזאת בניגוד לחקירה פלילית רגילה... במקרים רבים, חשודים השוהים בשטחי הרש"פ נעצרים בעת הגעתם למחסומי צה"ל... העובדה (שרבים נעצרים) במעצרים בלתי מתוכננים מקשה על חקירתם הראשונית ומעכבת אותה, שכן במקרים רבים שכאלה ניתן להתחיל להיערך לביצוע החקירה הבלתי מתוכננת מראש רק לאחר המעצר, איתור תיק החקירה הרלוונטי... והעברת העצור לחוקרים המיועדים לחקור חקירה זו.

"מרבית החקירות הביטחוניות מתחילות בעקבות הגעת מידע מודיעיני חסוי לגורמי הביטחון. במקרים שכאלה, לרוב, אין ראיות חפציות... אף אם ישנן ראיות כאלה, הן מחוץ להישג ידם של גורמי הביטחון. הדרך היחידה (או הכמעט יחידה) לאיסוף ראיות ראשוניות, שתתמוכנה במידע המודיעיני, הינה על ידי חקירת החשוד. בגין היות החשודים מונעים על ידי מניעים לאומניים, מידת שיתוף הפעולה שלהם עם חוקריהם נמוכה ביותר. לפיכך, נדרש פרק זמן מינימלי עד אשר חקירות אלה תבנינה ראיות ראשוניות, שתאפשרנה לחוקרים לגבש עמדה לגבי המשך החקירה".

למרות הנימוקים כבדי המשקל, מתברר שבימים אלו ממש גובשו תיקונים לחקיקה הצבאית, שמקצצים את תקופות המעצר של פלסטינים. קדמו לתיקונים "עבודת מטה" ודיונים שהתקיימו בשנים האחרונות בצה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל בשיתוף עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה. את זאת גילה הלמן בתשובתו לעתירות.

בהודעה לעיתונות, האגודה לזכויות האזרח מגישה בטבלה פירוט ידידותי למשתמש של האפליה הנהוגה כיום, ושל האפליה המקוצצת משהו שמציעים עכשיו צה"ל והפרקליטות.

נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש העירה לעו"ד מרגלית, ואמרה שאין מדובר בהבחנה בין שני סוגים של בני אדם, כי אם בין שתי מערכות חוק. במשך שנים, אמרה ביניש, היא לא הבינה מדוע יש לעכב את הבאתם של חשודים פלסטינים בפני שופט. לדעתה - לפי ההודעה לעיתונות - לא צריך להיות שוני בין ישראלים לפלסטינים. יש לה, לביניש, הערות רבות על הצעת הפרקליטות. היא הציעה לשקול קיצור נוסף בתקופת המעצר לפלסטינים, מעבר לזו שמוזכרת בתשובה לעתירות. המשך יבוא.


>>> לכל כתבות שב"חית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו