בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות | אהוד ברק פירק את העבודה והקים סיעה חדשה

יושב ראש המפלגה היכה אתמול את המערכת הפוליטית בתדהמה, כשהודיע שהוא פורש יחד עם ארבעה ח"כים ומקים סיעה בשם "עצמאות"

תגובות

התדהמה שאחזה אתמול בבוקר במערכת הפוליטית בישראל היתה מוחלטת וגורפת: יושב ראש מפלגת העבודה ושר הביטחון בממשלת נתניהו, אהוד ברק, הודיע כי הוא פורש ממפלגתו יחד עם עוד ארבעה ח"כים השייכים למחנה שלו, ומקים מפלגה חדשה: "עצמאות" שמה. 22 חודשים של סכסוכים מרים ומחלוקות בלתי פוסקות בין 13 הח"כים של סיעת העבודה בכנסת על רקע השותפות בין ברק לנתניהו הסתיימו בפילוג, אך לאו דווקא זה שכולם חזו.

ברק ואנשיו - שלום שמחון, מתן וילנאי, אורית נוקד ועינת וילף - נשבעו אמונים לממשלה, וקיבלו בתמורה חופן ג'ובים ומשרות. שלושת השרים ההמומים שנאלצו להתפטר: בנימין בן אליעזר, יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן, נידונו, בינתיים, להמשיך להתבוסס ולהתקוטט זה עם זה בסיעה אחת יחד עם שלי יחימוביץ', איתן כבל, דניאל בן סימון, עמיר פרץ וראלב מג'אדלה. או להתפלג גם הם אלה מאלה.

גורלה של מפלגת העבודה נראה אמש עגום וקודר אבל האמת חייבת להיאמר: גם קודם לפילוג הוא לא נראה מבטיח במיוחד. המפלגה, שבשני העשורים האחרונים החליפה שבעה מנהיגים ואיבדה עשרות מושבים בכנסת, הגיעה לרגע האמת שלה. בשבועות הקרובים יתברר אם היא גם הגיעה לסוף דרכה, או שיש לה עוד מה לתרום לפוליטיקה הישראלית, אחרי שנות דור.

התרגיל שעשה ברק אתמול לחבריו היה מבריק, אבל גם מסריח. הוא נמנה עם אותן קומבינות המעוררות שאט נפש מן הפוליטיקה. ברק השווה עצמו אתמול לדוד בן-גוריון שפרש, לשמעון פרס שעזב, ולאריאל שרון שפילג. אפשר להתווכח עם ברק על כל אחד מן המקרים הללו. בסך הכל, השוני גדול מהדמיון. הוא לא הזכיר את משה דיין (שאמנם לא היה יושב ראש מפלגה), שעזב את המערך ב-77' לאחר עליית הליכוד לשלטון, והצטרף אל ממשלת מנחם בגין, כשר חוץ.

אז, דיין נתפס כעריק חסר בושה. לימים, כשהתברר חלקו בשלום עם מצרים, השתנה יחסו של הציבור אליו. הנרטיב של ברק בכניסתו לממשלה במארס 2009, וגם אתמול, היה דומה: הוא נשאר כדי לעזור לנתניהו לקדם את השלום. ברק לא התכוון להתמודד על ראשות העבודה, ביודעו שסיכוייו לנצח קלושים, אבל הוא גם לא רצה להיות זה שיקבור אותה. במעשהו אתמול, הוא השיג את שני היעדים הללו.

הזחיחות של נתניהו

בנימין נתניהו נראה אתמול זחוח מתמיד. ממשלתו נותרה אמנם עם 66 ח"כים במקום 74, אולם הסכנה האמיתית שאיימה עליו: פרישת מפלגת העבודה כולה, בחודש מארס הקרוב, שהיתה מביאה להקדמת הבחירות, חלפה לה. שוב, כמו אחרי הבחירות האחרונות, הוכח כי שני החברים מסיירת מטכ"ל מסוגלים לרקום מהלך פוליטי, לשמור עליו בסוד - ולהוציא אותו לפועל. אם הם רק היו מסוגלים לקדם כך את תהליך השלום, איפה היינו היום.

אם נתניהו נראה זחוח, ברק נראה כמי שחוגג את יום העצמאות שלו, תרתי משמע: במהלך החשאי שלו הוא הרג כמה טורקים: הוא הצליח להציל עצמו מהדחה דה-פקטו בוועידה הקרובה; הוא שריין את עצמו במשרד הביטחון לעוד פרק זמן משמעותי - בין שנה וחצי לשנתיים; הוא תיגמל את מקורביו ונאמניו שעתידם הפוליטי של כולם, ללא יוצא מן הכלל, מאחוריהם; ואולי ההנאה הכי גדולה שלו נבעה מההפתעה, ההלם והמורא שהנחית, ללא שמץ של אזהרה, על ראשי מתנגדיו ובראשם השרים הסוררים בן אליעזר, הרצוג וברוורמן. רק בשביל הרגעים האלה, ברק נמצא בפוליטיקה.

חודשים ארוכים מתהלכים השלושה הללו, כל אחד בנפרד, מתוסכלים, רוטנים, מאיימים בפרישה "אם לא יחודש התהליך המדיני", מפזרים מועדי יעד, מותחים ביקורת על נתניהו וברק, ומנסים ליצור רושם כי הכל סובב סביבם, והכול תלוי בהם. והנה בא ברק, ומשך את השטיח מתחת לרגליהם. מבוישים הם התקשרו אתמול לנתניהו, והודיעו על התפטרותם. הרצוג וברוורמן, שרואים עצמם כמנהיגי העבודה, לא השכילו ואולי לא היה להם אומץ לפרוש בעצמם, לתפוס מנהיגות, ולקחת פיקוד. בן אליעזר, שמאמין כי רק על פיו יישק דבר בעבודה, נתפס עם המכנסיים מופשלים. אתמול הוא נשמע כמי שאינו מאמין לעצמו כשהודה, מובס, בפה מלא: "לא ידעתי על זה, לא היה לי מושג, לא הייתי בסוד העניין".

ברק אמר אתמול בשיחות סגורות כי הוא חש "הקלה". לדבריו, ההחלטה על הפילוג גמלה בלבו כאשר התחוור לו שכינוס ועידת העבודה בפברואר-מארס הקרובים הוא בלתי נמנע, וכך גם הפרישה שהיתה באה בעקבותיה. הרי מרגע שהיתה נקבעת ועידה, הסביר ברק לבני שיחו, לכל העולם, וגם לפלסטינים, היה ברור כי ממשלת נתניהו צועדת לקראת סופה. ואז בוודאות לא היה נפתח משא ומתן והיינו מאבדים את הסיכוי שמשהו בכל זאת יקרה בחודשים הקרובים.

החלטתי שאני לא אשתתף במשחקים, בהם השחקנים עוסקים לא במה שחשוב למדינה, אלא באיך שהם נראים, הסביר ברק. למישהו אצלנו השתבש סדר העדיפויות, ולי קשה לעבוד עם אנשים כאלה.

אנו יושבים בממשלה פחות משנתיים, הוסיף ברק, וכבר רוצים שנפרוש. עוד לא הגיע הזמן לכך. אני לא רוצה שנמצא עצמנו בנעליו של מאיר עמית (איש מפלגת ד"ש שפרש מממשלת בגין במחאה על אי קידום התהליך המדיני, זמן קצר לפני שנודע על בואו של הנשיא סאדאת לישראל, י"ו).

כעת ברק לא ייאלץ לשבת בישיבות הסיעה או בפורום "שרינו" ולהאזין לביקורת ניתכת עליו מכל עבר. בישיבת סיעת העצמאות כולם ידברו בקול אחד - קולו של ברק. מפלגת העצמאות שלו, היא מפלגה של קדנציה אחת - יותר נכון, של חצי קדנציה. מבין חמשת חבריה, שניים (וילנאי ושמחון), ביקשו לעצמם רק באחרונה את תפקיד יו"ר הקרן הקיימת לישראל. זוהי למעשה מפלגת הקק"ל, שהפכה למפלגת המק"מ (מפלגת קצרת מועד).

חודש של הכנות

התעלול של אתמול לא יוסיף לברק נקודות בזירה הלאומית. בציבוריות הישראלית הוא ממילא איבד כמעט את כל עולמו. כעת נותר לראות כיצד ישפיע המהלך על מעמדו העולמי, כ"שר החוץ בפועל" של ישראל. לא קשה להניח שבלשכות המנהיגים ושרי החוץ בקהילה הבינלאומית לא ימחאו לו כפיים. הוא קנה לו אחיזה במשרד הביטחון, וכקול מתון באוזני נתניהו, אבל בה בעת הוא חיזק את הגורמים הימניים בממשלה והפך אותם לשוביו של ראש הממשלה.

עד כה מעמדו הבינלאומי של ברק נגזר גם מהיותו יו"ר מפלגה בת 13 מנדטים בקואליציה של 74 ח"כים. הוא נתפס ככזה שנתניהו זקוק לו ולמפלגתו לכן יש לו כוח להזיז ולדחוף אותו קדימה, לשלום. כעת, הוא כבר לא ייתפס ככזה. הוא, במו ידיו, הפך את ממשלת נתניהו לימנית וקיצונית יותר, כזו שליברמן שגם כך עושה מה שבראש שלו, ירגיש חופשי יותר. לא במקרה הסתובב אתמול שר החוץ במזנון הכנסת, שמח וטוב לבב. "היעד המרכזי הושג", הכריז באוזני כל.

המחשבות הראשונות הרציניות על פילוג הפכו למעשיות לפני כחודש. אז ברק החל לשגר שליחים אנשי סוד מטעמו, אל ארבעת המועמדים בכוח לפרוש. כל אחד מהם התבקש לענות על שאלה היפותטית: אם יימצאו חמישה שיסכימו להתפלג, האם גם הוא או היא יסכימו לכך. לאחר מחשבה, כל אחד מהחמישה השיב בחיוב. חלף עוד שבוע. ברק עדכן לראשונה את ראש הממשלה נתניהו, ששיתף את יועציו הקרובים גיל שפר ונתן אשל. ברק המשיך וטווה את התרגיל בפגישות ושיחות אישיות עם כל אחד מהארבעה. לא היה צורך להשביע איש לשמור זאת בסוד - זה היה אינטרס משותף של כולם.

הפגישה באקירוב

לפני כשבועיים התכנסה החבורה לראשונה, בסלון רחב הידיים בביתו של ברק בקומה ה-31 במגדלי אקירוב. שם, על תקרובת משובחת, דובר על התנהלות משותפת, על כללי התנהגות וכולה. בינתיים, עדכן נתניהו את חברי מפלגתו, יו"ר הקואליציה זאב אלקין ויו"ר ועדת הכנסת יריב לוין, בתסריט המתהווה.

כוונתו של ברק היתה לצאת בהודעה כבר לפני שבוע. אולם מותו הפתאומי של אביו של אלקין ונסיעתו של יו"ר הקואליציה לאוקראינה, להלוויה ולשבעה, דחו את ההכרזה.

שלשום סוכמו כל הפרטים כמו במבצע צבאי: הוחלט כי למחרת (אתמול בשמונה בבוקר) ייפגשו החמישה בלשכתו של ברק בכנסת. בשמונה ועשר דקות ייצאו הח"כים ללשכותיהם ויודיעו את ההודעה לעוזריהם. סוכם כי העוזרים יושארו בחדרים סגורים עד שמונה ושלושים, כדי למנוע הדלפות. בשמונה וארבעים כך סוכם וכך בוצע, ייצאו השר שלום שמחון וח"כ עינת ווילף ללשכתו של יו"ר ועדת הכנסת, להפקיד בידיו את בקשת הפילוג, ובשמונה ארבעים וחמש תשוגר ההודעה לכתבים על מסיבת עיתונאים שעה לאחר מכן.

כך בדיוק התנהלו הדברים. בשבע וחצי בבוקר, בדרכו לכנסת, התקשר ברק ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין ועדכן אותו. בחמש דקות לתשע צצו המסרונים בצגי המכשירים הסלולריים של עשרות עיתונאים פוליטיים ומדיניים, ומהומת אלוהים פרצה.

ח"כ וילנאי, סגנו של ברק במשרד הביטחון, אמר אתמול ללא כחל וסרק: "נכון, זה החרא של הפוליטיקה, אבל אין מה לעשות. עשינו זאת כי אי אפשר היה יותר לחיות בסיעה הזו".



ברק מודיע על הפרישה מהמפלגה, אתמול בכנסת


בן אליעזר, ברוורמן והרצוג מודיעים על התפטרותם מהממשלה, אתמול. קיבלו את הודעתו של ברק בהפתעה גמורה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו