בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צבא טורקיה - לא רק צבא, אלא תאגיד

הצבא הטורקי אינו רק צבא. באמצעות קרן הפנסיה שלו הוא גם תאגיד עסקי ענק המגלגל מיליארדי דולרים. בקרוב, עשויה ישראל להצטרף לעגלה

תגובות

עם תקציב שנתי של 12.2 מיליארד דולר הצבא הטורקי הוא מהקניינים הגדולים בעולם. בקרוב בכוונתו לרכוש 109 מסוקים בכארבעה מיליארד דולר, עם אופציה לעסקת המשך עד לכ-300 מסוקים. על הנתח השמן הזה מתחרות שתי חברות: "סיקורסקי" האמריקאית, יצרנית מסוקי בלקהוק, ו"אוגוסטה-ווסטלנד" האיטלקית. שתיהן מציעות לא רק מחירים מפתים, אלא גם הטבות. סיקורסקי למשל מתחייבת להעביר לטורקיה את שיפוץ המסוקים שמכרה למדינות העולם השלישי, ולקנות ממנה 109 מסוקים שייוצרו בטורקיה תחת רישיון החברה ויימכרו למדינות אחרות. היא גם מציעה לבנות בטורקיה בסיס תמיכה אזורי לבלקהוק.

האם גם ישראל, שבעבר שיפצה מסוקים טורקיים, תהפוך לקליינטית של טורקיה אם תחליט האחרונה לרכוש את המסוקים האמריקאיים? יהיה זה חילוף תפקידים מעניין. אלא שבינתיים גם לאוגוסטה-ווסטלנד יש הצעה משלה. היא הבטיחה לשתף את טורקיה בבניית מסוקיה, כך שתוכל להיות יצרנית מסוקים בעצמה.

ובעוד הצבא הטורקי מתחבט היכן לשים את המיליארדים, מקצץ ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן את כנפיו מכיוון אחר. תקציב הביטחון הוא רק אחד ממקורות הכנסתו של הצבא. יש לו מקור חשוב נוסף בדמות קרן בשם "המרכז לסיוע לכוחות הצבא" (OYAK), שמנהלת את קרנות הפנסיה של אנשי הצבא ונהפכה לתאגיד העסקי הגדול במדינה, עם אחזקות בסך מיליארדי דולרים.

OYAK נהנתה עד כה מכל העולמות. מצד אחד, כתאגיד שפועל מטעם הצבא הקרן זכתה בהקלות במסים וביתרון בתחרות על מכרזים ממשלתיים. מצד אחר, לא טמנה ידה בצלחת גם כשמדובר היה חברות אזרחיות שמייצרות סחורות ומספקות שירותים שבינם לבין ענייני ביטחון אין כל קשר. כך למשל OYAK היא הבעלים של חברות מלט, של יצרניות ברזל ושל חברה לייצור מכוניות. "רנו פלואנס" הנמכרת בישראל היא מתוצרת OYAK Renault, והרווח על כל מכונית כזאת שנרכשת כאן זורם ישירות לכיסו של הצבא הטורקי. לא זו אף זו: על פי פרסומים בטורקיה, OYAK Renault מתכננת למכור בשנים הקרובות כ-100 אלף מכוניות פלואנס חשמליות בישראל ובדנמרק. כך שמי שתוהה מה מצב היחסים בין שתי המדינות, כדאי שירשום לעצמו את היקף הסחר האזרחי בין ישראל לבין החברות האזרחיות שמנהל צבא טורקיה.

כ-60 חברות כאלה מנהלת הקרן הצבאית, שעד כה גם לא היתה כפופה לבית המשפט לביקורת - מערכת הפיקוח המשפטית שתפקידה לבקר את פעילותם של משרדי ממשלה ושל חברות ממשלתיות. מצד אחד יכולה היתה OYAK להצהיר שהיא מנהלת חברות אזרחיות, ולכן אינה כפופה לפיקוח הזה, ומצד אחר לדרוש את הפריווילגיות שניתנות לחברות ממשלתיות.

הקשר הכלכלי-הצבאי הטורקי שמגולם ב-OYAK - המזכיר במבנהו את זה של משמרות המהפכה באיראן, שמקיימים תשתית כלכלית עצמאית באמצעות חברות ייצור ושירותים - נוסד בשנת 1961, אחרי ההפיכה הצבאית. הרציונל אז היה לספק לחיילים ולקצינים שיצאו לגימלאות בסיס כלכלי איתן, בנוסף לפנסיה הצבאית הממשלתית הקטנה יחסית, ו"לאפשר להם איכות חיים הראויה למעמדם החברתי". אבל מקרן פנסיה שאנשי צבא קבע חייבים להפריש לה 10% ממשכורתם וחיילי הצבא סדיר כ-5% (למרות שממילא לא ייהנו מהקרן), היא נהפכה לתמנון רב זרועות. כעת החליטה כאמור הממשלה להגביל את כוחה.

חוק שהתקבל בשבוע שעבר, בניגוד לעמדת הצבא, מכפיף את OYAK לבית המשפט לביקורת. אין מדובר בבית משפט של ממש, אלא במוסד מקביל למוסד מבקר המדינה בישראל, אבל החלטותיו אינן ניתנות לערעור ובכך דומה מעמדו למעמד בית המשפט העליון. מוסד הביקורת הזה מדווח לפרלמנט הטורקי, שהרוב בו נתון בידי מפלגת הצדק והפיתוח. כך תוכל המפלגה לפחות לדעת מה עושה הקרן הצבאית. בנוסף יבוטלו כל הזכויות המיוחדות שיש ל-OYAK, כולל הפטור ממסים וההנחות בתשלום אגרות. כך, בתנועה סיבובית, הצליח ראש הממשלה לשים את ידו על אחד מאבריו הרגישים של הצבא.

ארדואן מאמץ למעשה את מסקנות דו"ח של המכון למחקרים כלכליים וחברתיים שפורסם באוגוסט 2010, ושבו ממליצים החוקרים לנתק את הצבא מן העיסוקים הכלכליים שלו, מחשש לניגוד אינטרסים. חמורה מכך בעיני מחברי הדו"ח היא העובדה שההטבות הייחודיות שמעניקה הקרן לחבריה אנשי הצבא יוצרות מעמד חברתי מיוחס, שאינו מושפע מהמצב הכלכלי במדינה. הם מזהירים כי המשך קיומה של OYAK במבנה הנוכחי עלול לפגוע בסיכוייה של טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי, בגלל פגיעת הארגון הזה בהליכים הדמוקרטיים במדינה. זה נימוק לא רע להיאחז בו כאשר הממשלה שואפת לצמצם את שליטתו של הצבא בחברה ובכלכלה.

כך או כך, למרות החוק החדש, אין צורך לדאוג לעתידו של הקונגלומרט הכלכלי של הצבא. נכון, ההתמודדות שלו עם חברות אחרות תיהפך למעט קשה יותר, והוא ייאלץ לשלם קצת יותר מסי חברות, אך הוא ימשיך לייצר מלט ומכוניות, לשווק את תוצרת מפעליו בעולם וליהנות מרווחי עתק. אנשי הצבא שייצאו לפנסיה ימשיכו ליהנות מהפנסיה הכפולה - זו הממשלתית וזו שהם מקבלים מ-OYAK, אשר שמה לה למטרה לספק לכל חייל בדימוס "דירה אחת ומכונית אחת".



מפגן של צבא טורקיה. הבעלים של חברות מלט, יצרניות ברזל וחברה לייצור מכוניות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו