בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ התיר למדינה להמשיך להפעיל את מתקן הכליאה 1391, מהסודיים בישראל

נדחו 2 עתירות לסגירת המתקן ולהתרת ביקור ח"כים בו, שהוגשו לפני שנים. עם זאת, המדינה קיבלה עליה מגבלות בהפעלת המתקן

תגובות

שופטי בג"ץ התירו למדינה להמשיך ולקיים את מתקן החקירות הסודי 1391, השוכן בבסיס צבאי סודי של המודיעין. מיקומו של המתקן נחשף בכתבה במוסף "הארץ" ב-2003, בעקבות תלונות שהגיעו למוקד להגנת הפרט. המתקן שימש למעצר פלסטינים בתקופת מבצע "חומת מגן" באינתיפאדה השנייה. לפני כן שימש בעיקר למעצר חשודים מלבנון.

לפי המידע שנמסר לבג"ץ, בשנים 1993-2004 שהו במתקן 271 עצורים, רובם לתקופות קצרות. שלושה עצורים, בהם השייח עובייד ומוסטפה דיראני, שנחטפו מלבנון לצורך מיקוח לשחרור הנווט רון ארד, הוחזקו שם תקופות ארוכות. במתקן גם התקיימה חקירתו השנויה במחלוקת של דיראני, שטען שעונה ונאנס על ידי חוקר בשם "ג'ורג'".

את העתירות בעניין המתקן הגישו המוקד להגנת הפרט וחברת הכנסת אז, זהבה גלאון. המוקד דרש להורות למדינה לבטל את קיום המתקן וגלאון ביקשה להורות לשר הביטחון לאפשר לה, כחברת כנסת, לבקר בו.

העתירה המתינה שנים ארוכות להכרעה, ואתמול פרסמו נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופטים אסתר חיות ומרים נאור פסק דין הדוחה את שתי העתירות. עם זאת, בהסדר סודי שנמסר לבג"ץ קיבלה עליה מערכת הביטחון התחייבויות בנוגע למעצר ולחקירות חשודים במתקן.

בין היתר הסכימה המדינה להגביל את משך המעצר במתקן; למסור פרטים מסוימים על מיקומו לעצורים; לעשות שימוש במתקן רק בכפוף לאישור דרגים בכירים; למסור הודעה לכל פונה, על כך שהעצור נמצא במתקן 1391; לתת למשפחות העצורים ולעורכי דינם כתובת לפנות אליה, ולעדכן את היועץ המשפטי לממשלה על שימוש במתקן. המדינה גם התחייבה שלא ייעצרו במתקן תושבי ישראל או תושבי השטחים.

לפי הודעת המדינה לבג"ץ, מאז 2006 לא נעצרו ולא נחקרו במתקן אנשים. השופטים גם דחו את ההשוואות עם מתקני מעצר סודיים במקומות אחרים בעולם, שכן המדינה אינה מכחישה את קיומו והוא כפוף לביקורת. "אנשים אינם נעלמים כשהם מובאים למתקן", כתבה ביניש בפסק הדין.

השופטים דחו גם את בקשת גלאון וקיבלו את עמדת המדינה שמתן אפשרות לח"כים לבקר בו עלול לפגוע בחשאיות מיקומו. עם זאת הורו לאפשר לחברי ועדת המשנה לשירותים חשאיים לבקר במקום.

מנכ"לית המוקד להגנת הפרט, דליה קירשטיין, הביעה אכזבה מפסק הדין ומכך שהשופטים התעלמו למעשה מההתנהלות הקלוקלת של המדינה במשך שנים בהפעלת המתקן. "פסק הדין לא מתייחס לאירועים שהובילו לחשיפה, לניסיונות ההסתרה של המתקן, ולכך שאנשים כן נעלמו ולא היה אמצעי בקרה על המתקן הזה", אמרה.

גלאון הצטרפה לביקורת ואמרה כי "בג"ץ נכנע לתכתיבי מערכת הביטחון. שבע שנים לקח לבג"ץ להכריע, מה שהופך את הביקורת שלו לבלתי אפקטיבית. ההחלטה נתנה גושפנקה למעצרים חשאיים ויצרה שני מעמדות של ח"כים".



מוסף ''הארץ' ובו התחקיר שחשף לראשונה את המתקן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו