בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הון-שלטון, הגרסה החברתית

תחקיר "הארץ" מגלה: מצד אחד, ח"כ חיים כץ ממדר את עצמו מהדיונים על המלצות ועדת ששינסקי בגלל חברותו הקרובה עם איל ההון קובי מימון, בעל השליטה בחברת ישראמקו. מצד שני, כץ יזם, דחף והעביר חוק שנוי במחלוקת, שמסייע למשקיע הקטן אבל מיטיב גם עם ישראמקו. ויש עוד פרט קטן: כץ מחזיק במניות ישראמקו

תגובות

בתחילת החודש, בעוד המלחמה על תמלוגי הגז שוברת שיאים של אינטרסנטיות אגרסיבית ו"משקיעים קטנים" חוברים ל"טייקונים" בניסיון להטות את המלצותיה של ועדת ששינסקי, יצא חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד) בצעד יוצא דופן: במכתב לוועדת האתיקה של הכנסת הוא הודיע שאינו מתכוון להשתתף בדיונים על ההמלצות. את הסיבה הוא לא פירט במכתב אבל הסביר ל"הארץ": להמלצות יש השפעה מרחיקת לכת על חבר קרוב שלו - קובי מימון, בעל השליטה בחברת חיפושי הגז והנפט ישראמקו ולכן גם בעל זכויות גדול (28%) בקידוח תמר.

הפגנה כזאת של אתיקה ושל אחריות למינהל תקין היא לא דבר של מה בכך באווירה הקיימת. אבל תחקיר "הארץ" חושף כי בשעה שכץ הפגין אחריות ציבורית בחזית המסוקרת, הוא יזם והעביר בלי הדים חוק אשר דווקא מיטיב עם החבר מימון וישראמקו שבשליטתו.

במבט ראשון, החוק הזה - הנקרא תיקון 44 לחוק ניירות ערך - הוא חברתי במובהק. הוא קובע כי כאשר חברה מסחרית נקלעת לקשיים, עליה לפרוע תחילה את חובה למחזיקי איגרות החוב שלה - קרי לחוסכים ולמשקיעים מקרב הציבור הרחב - ורק אחר כך יוכלו גם בעלי השליטה בה לפדות את איגרות החוב שבידיהם.

אלבטרוס

אלא שבדיקת "הארץ" מעלה כי לחוק, אכן חברתי, יש גם צד אחר: את החוק הזה הגה, דחף וקידם מוטי בן ארי, בכיר בישראמקו, שגם נכח בדיון הראשוני בהצעת החוק בכנסת - ב-25 בנובמבר 2010, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשות כץ. כץ לא סיפר למשתתפי הדיון מיהו המשתתף הנוסף הזה וכיצד הוא קשור אליו, כפי שלא ציין כי להצעת החוק, אם תעבור את כל שלבי החקיקה, תהיה השפעה גדולה על ישראמקו - חברה שהוא עצמו מחזיק בה מניות.

הסיבה לכך פשוטה: ישראמקו היא לא רק חברה לחיפושי נפט וגז. היא גם מנהלת תיק השקעות עצמי (נוסטרו) עצום של כ-350 מיליון שקל. חלק הארי שלו - יותר מ-200 מיליון שקל - מושקע באג"ח של חברות ישראליות.

שלושה דברים שכץ לא סיפר

ישראמקו אינה החברה היחידה של קובי מימון. מימון הוא בעל השליטה בקבוצה בורסאית סבוכה של חברות הפועלות בתחומי הגז, הנפט והנדל"ן, בישראל ובחו"ל. ככזה הוא אחד מאנשי העסקים העשירים בישראל - ועסקיו מוערכים במיליארדי דולרים. למרות זאת השם קובי מימון אינו מוכר לציבור הרחב כמו השמות יצחק תשובה, נוחי דנקנר או שרי אריסון, ולא במקרה. זה שנים מצליח מימון להימנע מחשיפה, ומכונה בהתמדה "הטייקון המסתורי".

מפעם לפעם מופיעות אמנם ידיעות על עסקיו המסועפים, מלוות בתהייה מיהו בעל השליטה הממשי באימפריה - מימון או שותפו ואיש סודו חיים צוף - אך לא הרבה יותר מזה. לדימוי החמקמק של מימון מוסיפה העובדה שבעבר היה שותפו של איש העסקים הנמלט יובל רן, בעל השליטה בחברת קווי אשראי שקרסה, ואף נתבע על ידי מפרקיה.

עד כמה מקורב כץ למימון? כמי שנמנע בעקביות מחשיפה, מימון גם לא מדבר על חבריו בתקשורת. אבל כץ עצמו העיד יותר מפעם אחת על החברות ביניהם, ומקורב של הח"כ מדבר אף על חברות קרובה בין המשפחות. מלבד עדויות אלו קיימות עדויות מבחוץ השופכות אור על החברות הזאת. פעיל הליכוד יורם קראשי, אחיה של שולה זקן, סיפר למשל בשיחה פרטית כי בפגישה עם מימון ערב הבחירות לכנסת ה-16, שהתקיימו בינואר 2003, אמר לו איל ההון כי תמך במועמדותם של כמה חברי כנסת, ובהם חיים כץ. "מימון הסביר שרצה לדאוג לאינטרסים שלו כיזם והוא חייב כוח פוליטי. זה לגיטימי", אמר קראשי.

בפריימריז של הבחירות הללו, וגם באלו של 2006, נעזר כץ בחבר ותיק כדי לפקוד בוחרים - יגאל ינאי, בעבר מנכ"ל בחברת פוליגון של מימון. אבל הפעילות הפוליטית של כץ החלה הרבה לפני שנכנס לליכוד, וגם לפני שהפך כלל לח"כ. ב-1998, לאחר שכיהן חמש שנים כמזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית, הוא הקים את סיעת עוז בהסתדרות, שייצגה עובדים אלו. מטה הסיעה פעל מבניין משרדים ברחוב גרניט 8 בפתח תקווה - הלוא הוא הבניין שממנו מנהל קובי מימון זה שנים את עסקיו הרבים, לרבות ישראמקו.

הקשר בין השניים נמשך אפוא שנים. אבל בבוקר 25 בנובמבר, כאשר התכנסה ועדת העבודה והרווחה כדי להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזם כץ, הוא בחר שלא לציין לפניה את קרבתו למימון - בעל שליטה בחברה שתיהנה מהחוק העתידי.

כץ, יו"ר הוועדה, לא הבהיר שחוק כזה יגונן על השקעותיה הגדולות של ישראמקו באג"ח ועשוי למנוע ממנה בעתיד הפסדים של עשרות מיליוני שקלים. הסיבה: התיק של ישראמקו חשוף לסכנה כל אימת שאחת החברות שהוא מחזיק באג"ח שלהן נקלעת לקשיים. החוק החדש יקטין את הסכנה, משום שהוא מאפשר למשקיעים כמו ישראמקו לקבל את כספם לפני שיעשו זאת בעלי השליטה.

מאזיניו של כץ באותו בוקר לא כללו חברי ועדה רבים. מבין 11 החברים נכח רק אחד מלבד כץ עצמו - ח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו). לצדו היו שם מוזמנים חיצוניים: עו"ד דנה נויפלד, נציגת משרד המשפטים, גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות (הנסחרות בבורסה), אורנה צח, עופר מנירב ועדי גרינבאום מלשכת רואי החשבון, עו"ד שלומי לויה מאיגוד לשכות המסחר.

בין אלה היה רק נציג אחד ויחיד של חברה פרטית - מוטי בן ארי, מנהל תיק ניירות הערך של ישראמקו ומן המקורבים ביותר לקובי מימון. גם את זאת, כפי שמלמד פרוטוקול הישיבה, לא הזכיר כץ בשום רגע נתון. הפרוטוקול מלמד גם שבן ארי היה משתתף פעיל בדיון. הוא הביע בהרחבה את תמיכתו בהצעת החוק, ולא בכדי.

העובדה הנוספת שכץ לא הזכיר בישיבה - אחזקותיו במניות ישראמקו - כבר נחשפה למעשה בתקשורת. זה קרה ביולי 2009, כמה חודשים לאחר גילוי הגז הטבעי בקידוח תמר, כאשר רשות ניירות ערך פרסמה כי היא חושדת שכץ רכש את מניותיו בעזרת מידע פנים ולכן פתחה בבדיקה.

בזמנו - וכך גם עתה - הכחיש כץ את החשדות בתוקף. "רכשתי מניות ישראמקו לפני חמש שנים. בשנה האחרונה לא רכשתי מניות של החברה, ודאי שלא לפני גילוי הגז הטבעי בינואר 2009", הוא אמר עם הפרסום, "(...) אני רוצה להבהיר שהרשות לא חקרה ולא זימנה אותי. אין לי מושג מאיפה העניין הזה צץ. הרשות יכולה להקליד את המניה במחשב ולראות מתי קניתי אותה. אני יודע שלא קניתי. אני מתכוון ללכת לבנק ולבקש את תאריכי הרכישות של המניות שבוצעו בעבר. הרכישות האלו מופיעות גם בהצהרת ההון שהגשתי ליו"ר הכנסת".

ממש השבוע, לאחר ש"הארץ" פנה לרשות ניירות ערך, הודיעה הרשות כי סגרה את התיק. אבל בבוקר 25 בנובמבר הוא עדיין היה פתוח. כץ לא ציין גם את זה, כפי שלא הזכיר כלל את האחזקה שלו במניות ישראמקו, שעם השנים זינק שוויה פי 15. במקום זאת הוא בחר לצאת בגילוי נאות אחר. "גילוי נאות: אני קורא הרבה ?גלובס' ו'דה מרקר' ורואה הרבה חברות שמעזות, בחוצפה, שלא לשלם את חובותיהן ולא מתביישות בכך. הן מדברות על הסדרי חוב. אני חונכתי שחובות מחזירים", הוא פתח את ישיבת הוועדה והתכוון לכל אותם בעלי שליטה שבעקבות המשבר הגדול של 2008-2009 ניסו להימלט ממחויבותם למחזיקי האג"ח שלהם.

פרוטוקול הישיבה מלמד שמכאן והלאה היא התקדמה במהירות. עשרים דקות אחרי תחילתה, ולאחר שכץ ומטלון הצביעו בעד ההצעה, ננעלה הישיבה. שבועיים אחר כך, ב-7 בדצמבר, עבר החוק בקריאה ראשונה, בתמיכתם של 11 חברי כנסת וללא נמנעים או מתנגדים. בתחילת ינואר 2011 עבר החוק בקריאה שנייה ושלישית.

"במשרד המשפטים יש בקנה שתי הצעות חוק העוסקות בנושא שכץ ביקש לעסוק בו. לא מדובר ברעיון על הנייר, שתי ההצעות הן כבר טיוטות מתקדמות", אומר היום נתי שילה, היועץ המשפטי של איגוד החברות הציבוריות, שהתנגד לחוק. "אבל כץ לא הסכים לחכות וביקש לקדם את החוק שלו".

מדוע הדחיפות? "אני לא יודע", עונה שילה. "היוזמה הגיעה מפעיל בשוק האג"ח, מוטי בן ארי. הוא האיש שהציע לכץ לחוקק את החוק. הוא היה הגורם המקצועי המרכזי שדחף את החוק הזה".

פעיל בכנסת המקורב לכץ שולל את האפשרות שהח"כ פעל במהירות יתרה. "אי אפשר לעשות בחקיקה מחטפים. זה עובר עיניים ציבוריות, משפטיות ומקצועיות. הצעת החוק הזאת עברה את המחלקה המשפטית של הכנסת ואושרה על ידה אחרי ויכוחים לא קלים", הוא אומר. "המטרה היחידה של החוק היא להיטיב עם החלש על חשבון החזק".

גם בן ארי עצמו דוחה את דבריו של שילה. "ח"כ חיים כץ, שהיה מודע לניסיוני הרב בתחום ההסדרים עם חברות בקשיים שהנפיקו אג"ח, פנה אלי, כפי שפנה לאחרים", הוא אומר. "הוא ביקש שאצטרף לוועדת מומחים שהקים לצורך בחינה של הצעת חוק. התקיימו דיונים ובעקבותיהם נוסחה הצעת החוק, ובסופו של דבר אושר תיקון לחוק ניירות ערך המונע מבעלי השליטה לעשות הון על גבו של הציבור. החוק מיטיב עם כל מי שמשקיע באג"ח חברות, ואם לישראמקו יש השקעות באג"ח חברות, מובן שהוא מיטיב גם עמה".

דבר אחד שנציג ישראמקו כן סיפר

ואכן, לא מיותר להדגיש: לחוק יש אמנם מתנגדים אך הוא גם זוכה לשבחים רבים. משקיעים מוסדיים - כלומר גופים המנהלים כספי ציבור, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל - מדברים בשבחו. הם מסבירים כי הוא אכן שומר על האינטרסים של המשקיעים הקטנים ומגן עליהם מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. ואולם, בו בזמן מתברר כי גם התרומה של החוק לעסקיו של קובי מימון לא נשארה בגדר פוטנציאל וכבר עתה היא מוכיחה את עצמה.

המחשה לכך מספקת החברה הציבורית ליטו גרופ, חברה קטנה שניסתה לפעול בתחום הנדל"ן, אך כשלה, נותרה עם חובות של יותר מ-110 מיליון שקל למשקיעיה, וכעת היא מנסה להחזיר אותם. קבוצת ישראמקו היא אחת מהנושים של ליטו גרופ - היא מחזיקה בכ-10% מהאג"ח שלה, קרי ליטו גרופ חייבת לה כ-11 מיליון שקל.

בחודשים האחרונים התכנסו נציגיהם של בעלי האג"ח הגדולים של ליטו גרופ, ובהם בן ארי, כדי לנהל עם נציגי בעלי השליטה מו"מ על הסדר אפשרי. בעלי השליטה, יאיר בן משה ודוד מימון, ישראלים תושבי חוץ, הציעו בין השאר שהחברה תוותר על פירעון האג"ח שבידיה-שלה - בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

בן ארי התנגד. אדם המכיר מקרוב את הדיונים מעיד כי לא אחת אמר נציג ישראמקו שאינו זקוק לטובות כאלו מבעלי השליטה של ליטו גרופ, שכן הצעת חוק חדשה תאלץ אותם ממילא להמתין עד שבעלי האג"ח מהציבור יקבלו את כספם. עורכי הדין של ליטו גרופ מאשרים שכך אכן היה. "בישיבות בעלי האג"ח שבהן השתתף בן ארי, המייצג את קבוצת ישראמקו, הוא אמר באופן נחרץ שהחוק יעבור ושבאמצעותו הוא ישיג לבעלי האג"ח יתרון על בעלי השליטה בליטו גרופ", אומרים עורכי הדין, איתן שמואלי ושחר פטל ממשרד שדות ושות'.

בן ארי שולל בתוקף גם את הקישור הזה. "אחזקתה של ישראמקו בליטו גרופ היא שולית ואין כל קשר בין החוק, העוסק בכלל החברות המנפיקות אג"ח לציבור, ובין המקרה הספציפי הזה", הוא טוען. ובכל זאת דבר אחד בטוח - החוק החדש יכול רק להועיל לישראמקו.

* * *

תגובת ח"כ חיים כץ: "מדובר בחוק שעושה צדק חברתי. בעל שליטה בחברה חשוף למידע פנים; הוא הראשון היודע אם החברה תכבד את התחייבויותיה כלפי נושיה ויכול לפיכך לכוון את פעולותיה באופן שיתאים לאינטרסים שלו. כך קורה שבעלי החברה מודיעים כי היא מתקשה לפרוע את חובותיה לבעלי האג"ח, ושווי האג"ח פוחת בעקבות זאת באורח דרסטי. במקרה כזה בעלי האג"ח נפגעים, ובעלי השליטה, לעומתם, זוכים לוויתורים מפליגים על חשבון כספי הציבור".

קובי מימון לא מסר את תגובתו עד לרגע סגירת הגיליון.

investigations@haaretz.co.il



קידוח תמר. ישראמקו, שמחזיקה 28% ממנו, מנהלת תיק השקעות עצמי של כ-350 מיליון שקל, יותר מ-200 מיליון שקל מהם באג''ח


חיים כץ. עוזר לחברים
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו