בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שב"חית | ט"ו בשבט בכפר מר'אייר שמצפון לרמאללה

כ-80 שותלות ושותלים, כיפה על ראש ורון בלב, ציינו את ט"ו בשבט בכפר מר'אייר שמצפון לרמאללה. לאחר שאלמונים חיבלו, שרפו וכרתו כ-3,000 עצים באזור במשך כשנתיים

תגובות

חמושה בזוג משקפי ראייה נוסף נסעתי לכפר מר'אייר שמצפון לרמאללה, ממזרח לתורמסעיא שעל כביש 60. למען התמצאותו המהירה של הקורא הישראלי אין ברירה אלא לתת נקודות ציון שכוללות התנחלויות. אז מר'אייר נמצא ממזרח לשילה ובנותיה. "שילה הולידה חמש", יגידו לי בכפר. הכוונה למאחזים בלתי מורשים. וף שסביר להניח שזוהי סטטיסטיקת פריון ממעיטה, אלו שמות: שבות רחל, קידה, עדי עד, גבעת הראל, אש קודש.

מה שהביא אותי ארבע או חמש פעמים למר'אייר ולכפרים שלידו (קריות וג'לוד) מאז 1998 היו עקירות עצים. פעם עקר הצבא - לצרכים ביטחוניים כמובן - ואת השאר עקרו אלמונים. המראה זהה: מרבדים של גזעים כרותים כמעט עד לשורשיהם. עריונם צובט לב. אבלו של מגדלם - מלחלח עיניים. תלונות במשטרה הוגשו, אבל למיטב ידיעתנו מעולם לא אותרו הפושעים.

הפעם היו אלא דווקא הנטיעות שהביאו אותי למר'אייר. "שומרי משפט", רבנים בלתי נלאים לזכויות אדם, החליטו לציין שם את ט"ו בשבט, יחד עם אנשי הכפר, בנטיעת שתילי זית רכים. תשובה אנושית הולמת ל"גל הפגיעות וגניבות הזיתים שלא ידענו כמותו מאז שנת 2005", כפי שמציינת ההזמנה לאירוע.

בין אוקטובר 2008 לאוקטובר 2010 תועדו בכפרי אזור זה 21 מקרים של חבלה ישירה בעצי זית בעיקר, אך גם בשקד ובתאנה: כריתה, עקירה (וגם גניבת העצים), החדרת רעל לגזעים או ריסוסם ברעל ושריפה. יותר מ-3,000, עצים (בהם כמה מאות שתילים) נפלו קורבן לשיטות חבלה אלו. בשמונה מקרים נוספים מתועדים סוגים אחרים של פגיעה - תקיפת חקלאי, הצתת שדה, ניקוב צמיגי טרקטור וגניבת יבול.

בסך הכל, מיוני 2008 ועד דצמבר 2010 תועדו 182 מקרים של פגיעה בקניין חקלאי פלסטיני, בחמישה מוקדים ידועים בגדה המערבית, בסמוך להתנחלויות ומאחזים. התיעוד השקדני הוא פרי עבודתם של "האגודה לזכויות האזרח", "יש דין", "בצלם" ו"שומרי משפט", שמכונים "קואליציית המסיק". גופים אלו אחראים להחלטת בג"ץ מ-2006, לפיה על הרשויות (הצבא והמינהל האזרחי) להבטיח שהפלסטינים יוכלו לעבד בשלום ובבטחה את אדמותיהם.

מאז ההחלטה משתדל צה"ל לאבטח את החקלאים הפלסטינים בעונות המסיק ולפעמים גם בחריש, אבל מדובר בימים ספורים בשנה. ההזמנה לאירוע של יום חמישי שעבר מסבירה: "מבצע הנטיעות בא בתגובה לחוסר ההיענות של הצבא לכבד את החלטת בג"ץ 9593/04, המחייבת את הצבא לוודא כי לא תהיה פגיעה בעצים וברכוש של התושבים הפלסטינים. (הסבר הצבא) הוא כי ?אין באפשרותו להציב חייל שישמור על כל עץ ועץ'. איננו מצפים שהצבא אכןיציב שמירה שכזו, אך יש לצפות כי הצבא יתגבר את כוחותיו ויציב שמירה במקומות הידועים לו כי הינם מועדים לפורענות".

אתר אינטרנט שנקרא "הקול היהודי, חדשות ליהודים שמחים" - יידע את קוראיו ש"ביום חמישי זה, היוצא בט"ו בשבט, מתכווננים אשרמן וחבורתו לקיים אירוע פרובוקטיבי של ?נטיעות' באדמות היישוב עדי עד שבגוש שילה". הוא דיווח שוועד מתיישבי בנימין ביקש וקיבל מהמשטרה רישיון להפגין בי"ד בשבט מול ביתו של איש "שומרי משפט" - הרב אריק אשרמן. ההפגנה, על רקע "ההתנכלות הממושכת של ארגונו, ?רבנים למען זכויות אדם', להתיישבות ביו"ש, בפרט למאחזים ולגבעות".

אשרמן, שלמד על הכוונה להפגין מול ביתו מהאתרים ולא מהמשטרה, הודיע שיזמין את המפגינים להתפלל אתו. חמשת המפגינים שהופיעו דחו את הצעתו, לדבריו. לפי אותו אתר ליהודים שמחים, הם היו מניין, שבא מצויד בכרוז בחתימת אותו ועד.

"הגיע הזמן", נכתב בכרוז, "שכל אותם פעילי זכויות אדם שמסתובבים לנו בין הרגלים עם מצלמות ביד, יבינו שאם הם מחפשים עימותים הם יקבלו אותם, אבל לא בביתנו אלא ליד ביתם". (וזה המקום להערת שוליים על המשקפיים: מתנחלי קרית ארבע לא אהבו פעם את שאלתי לשוטר, מדוע אינו מונע מילדים יהודים לידות אבנים, ממש לידו, על בתי פלסטינים. המתנחלים תקפו אותי, ומישהו חטף את משקפי הראייה שלי שאחר כך הוחזרו שבורים).

כ-80 שותלות ושותלים, כיפה על ראש ורון בלב, הגיעו מתל אביב וירושלים לאדמת מר'אייר. חיכתה להם חבורה של גברים וילדים מהכפר. נאומים ננאמו, גומות נחפרו ושתילים רכים נטמנו.

הילדים, שזה עתה שבו מבחינה בלימודי דת, הסתובבו סקרנים בין האורחים וחיפשו דוברי ערבית לפטפט עמם. הם גם לימדו אותם פרק בהלכות עצים כרותים: העץ שנראה בן שבע הוא למעשה בן 40, ועלוותו החדשה - בת חמש. עוד שנתיים יתן פרי. זה שלידו מקרה אבוד. גם כן בן 40, אבל פרי כבר לא יתן.

בן כפר שצפה מהצד אמר: בשביל התקשורת אולי הכל טוב. אבל פה אנחנו יכולים לשתול לבדנו, לא צריכים עזרה. שילכו האורחים וישתלו על הגבעה ממול, שם הקימו מתנחלים שתי חממות על אדמה לא להם. אך בן כפר אחר לא הסכים: הדבר הכי חשוב בעצם הפעולה, אמר, הוא שילדינו ילמדו שיש יהודים שאינם חיילים ומתנחלים.


>>> לכל כתבות שב"חית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו