בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך סלל טירקל את דרך המילוט של האלוף יואב גלנט לכס הרמטכ"ל

גלנט לא עומת עם הטענות, והוועדה לא חיכתה לבדיקת היועץ המשפטי. היום ייחקר גלנט על ידי מבקר המדינה

תגובות

תשעה ימים באוגוסט, שני דיונים בלבד על בסיס נתונים לוקה בחסר ושמיעה של גורמים בעלי עניין - כל אלו הספיקו לוועדת טירקל כדי להכשיר את מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל.

כך, בהחלטת בזק, תוך התעלמות מנורות האזהרה, סללה הוועדה שהיתה אמורה לשמש שומרת הסף של טוהר המידות במינויי הממשלה את שביל הגישה ודרך המילוט של גלנט אל כס הרמטכ"ל.

"הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים" הוקמה בהחלטת הממשלה משנת 2006, במטרה "להבטיח את טוהר המידות, ובין השאר כי לא ייעשו מינויים לא ראויים מסיבות כגון: זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה". בית המשפט העליון קבע כי תפקידה של הוועדה למינויים בכירים לבדוק את טוהר המידות "במובנו הרחב של מושג זה".

הממשלה לא פירטה בהחלטתה כיצד אמורה הוועדה לבצע את בדיקתה - לא נכתב אם מותר לה לזמן עדים, לדרוש ראיות נוספות, או לנהל חקירה משל עצמה, ובימים האחרונים טענו חבריה כי הם היו נטולי סמכויות חקירה. בוועדה חברים שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, שר המשפטים לשעבר משה נסים, נציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר וחברת הכנסת לשעבר גילה פינקלשטיין.

פעילות הוועדה בפועל מראה כי כשהוועדה רצתה מסמכים היא ביקשה, אך היא לא עמדה על קבלת כל המסמכים הקיימים. לנוכח מיעוט החומר שהוצג בפניה, נשאלת השאלה: האם לא היו צריכים חבריה להסס מעט בטרם אישרו את מינויו של גלנט לרמטכ"ל? להלן השתלשלות העניינים מרגע הבחירה בגלנט ועד אישור המינוי בממשלה - כרוניקה שתזכה את הוועדה לימים בכינוי הגנאי "חותמת גומי".

ברק בוחר בגלנט

ב-22 באוגוסט הודיע לממשלה שר הביטחון, אהוד ברק, כי הוא ממליץ למנות את גלנט לרמטכ"ל. "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" מיהר לפנות לוועדת טירקל בבקשה שתבחן היטב את הטענות נגדו, לפיהן הוא "נהג שלא כחוק, פלש לשטחים שאינם בבעלותו, סלל כבישים ללא היתר ופעל כמי שעשה דין לעצמו". הפורום כתב כי "המעשים המיוחסים לגלנט מעוררים סימני שאלה רבים".

הפורום הפנה את הוועדה לתחקיריו של עיתונאי מעריב קלמן ליבסקינד, וכן לפסיקת בג"ץ בעתירה שהגישו שכניו של גלנט. מקורבי גלנט מקפידים לציין כי היא נדחתה. זה נכון, אך בפסק הדין נכתב כי "בחלק מהטענות יש ממש ונראה כי המעשים מצדיקים טיפול של הרשויות".

ב-23 באוגוסט הודיע ברק לטירקל על המינוי. "האלוף גלנט הינו לוחם אמיץ בעל יושר ויושרה", כתב. לוועדה הועברו תחקירי מעריב בפרשה, מכתב הפורום המשפטי, קורות חייו של גלנט, אישור לימודיו מאוניברסיטת חיפה ושאלון שמילא. עורך דינו, דורי קלגסבלד, העביר לה מכתב המפרט את טענותיו. קלגסבלד טען כי "מדובר בסכסוך שכנים רב-שנים", וכי הטענות "נבחנו וטופלו בידי רשויות המדינה".

תגובת המדינה שגויה

היום ידוע שזה אינו מדויק. דחיית העתירה אז הסתמכה בין היתר על תגובת המדינה, שבאחרונה התברר כי היתה שגויה. באותה עתירה טענה המדינה כי 35 הדונמים שהוקצו לגלנט, הוקצו בחוזה בין המינהל לבין המושב, כפי שנעשה עם משפחות אחרות במושב עמיקם. באחרונה נאלצה המדינה להודות כי שגתה בתשובתה הקודמת לבג"ץ, וכי שטח דומה לא הוקצה מעולם למשפחות נוספות בעמיקם. המדינה הודתה כי השטח כלל לא מצוין במפה המצורפת להסכם החכירה בין המינהל למושב, אך טענה כי מדובר ב"השמטה או טעות" שבכוונת המינהל לתקן.

טירקל פונה ליועמ"ש

ב-24 באוגוסט פנה טירקל ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בבקשה שיחווה דעתו "על משמעות ההליכים המשפטיים שבהם היה קשור האלוף יואב גלנט בעבר, במיוחד בכל הקשור בנחלה שלו ביישוב עמיקם". במקביל, פנתה הוועדה לתובעת של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שבתחום שיפוטה המושב עמיקם, וביקשה חומר הנוגע לגלנט.

ב-26 באוגוסט העבירה התובעת מסמכים על הליך שנערך לגלנט בבית משפט השלום בחדרה. הליך זה עסק רק בעניין דרכי הגישה שסלל לביתו והחניה שהכשיר על חשבון שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ). לא היתה בו התייחסות לקבלת 35 הדונמים "לפנים משורת הדין", להשתלטות על 28 דונמים נוספים ולפינוים רק לאחר שלוש שנים, וגם לא לטענה כי סיפח שלא כדין 350 מ"ר לשטח נחלתו.

באותו הליך ביקשה הוועדה לאסור על גלנט להשתמש בדרכי הגישה ובחניה. היא טענה כי הוא השתלט על השטח וסיפח אותו לנחלתו הפרטית, וכי הגיש בקשה ל"תוכנית שינויים" ובה "כלל בהיחבא" הרחבה של נחלתו. בסוף ההליך נאסר על גלנט לעשות שימוש בשטחים הציבוריים.

שני דיונים וגמרנו

עם המידע החסר הזה, אף שטענות לחריגות נוספות עלו מתחקירי מעריב, התכנסה הוועדה ב-29 באוגוסט לפגישתה הראשונה. לאחר התייעצות פנימית, נפגשו עם ראש הממשלה. ראש הממשלה גיבה את המלצת שר הביטחון, והדגיש כי "ככל שהכיר את אלוף גלנט היה ישר, וכי כל הנתונים שהציג וכל הדיווחים שלו היו מדויקים".

ב-30 באוגוסט התכנסה הוועדה לישיבה שנייה, ואחרונה. בפגישה זו נפגשה עם ברק, עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי ועם גלנט עצמו. כמו נתניהו לפניו, ברק טען שמדובר במחלוקת בין גלנט לשכניו, וכי אין פגם בהתנהלותו. גם אשכנזי לא הטיל דופי במחליפו.

אחריהם נפגשה הוועדה עם גלנט. כקודמיו, גם הוא פטר את הפרשה כ"סכסוך שכנים מקומי שלא היה מתפתח כך לולא היה אלוף בצבא". גלנט מסר גרסה כללית, ומתרשומת דבריו נראה שלא עומת עם סתירות בין דבריו לטענות כלפיו.

בזאת, הסתיימו דיוני הוועדה. חבריה שמעו אך ורק את דעתם של המעוניינים במינוי. הוועדה לא זימנה גורמים מקצועיים ממינהל מקרקעי ישראל או מוועדות התכנון והבנייה, לא פגשה בעלי תפקידים רשמיים במועצה המקומית החולשת על עמיקם, לא קראה לליבסקינד או לשכניו של גלנט שיסקרו בפניה את הפרשה, ואף לא דרשה מסמכים נוספים המתבקשים מקריאת התחקירים.

דו"ח מאוחר - ואישור

רק אחרי שהסתיימו פגישותיה, קיבלה הוועדה את התייחסות המשנה ליועץ המשפט לממשלה, מלכיאל בלס. הוא אמנם התבקש לספק חוות דעת, אך קשה לכנות כך את המסמך שמסר. בלס סקר את הטענות נגד גלנט ואת ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו, אך לא הביע עמדה או התייחסות ערכית למצב. הסקירה גם לקתה בחסר: על הטענה כי גלנט עשה עבודות פיתוח בשטח הצמוד לביתו נכתב כי "לא עלה בידינו לאמת נתונים אלה או נתונים נוספים בשלב זה".

לאחר שני הדיונים, החליטה הוועדה כי ניתן למנות את גלנט לרמטכ"ל. הוועדה כתבה כי "אין בפרשת הקרקעות שנזכרה לעיל כדי לפסול את המינוי מבחינת טוהר המידות, או מכל סיבה אחרת". הוועדה ציינה כי מחוות דעתו של בלס עולה כי "יושבו המחלוקות". קשה לומר שזה המצב. הוועדה אפילו לא התכנסה כדי לחתום על החלטתה - היא נחתמה על ידי כל אחד מחבריה בפקס.

מדוע אצה הדרך לוועדה לאשר מינוי שהיה אמור להיכנס לתוקף רק חצי שנה אחרי החלטתה? מדוע לא ביקשה לבדוק לעומק פרטים שלא הובררו עד תום בדו"ח של בלס? אין לכך תשובות בהחלטתה.

ב-5 בספטמבר אישרה הממשלה את מינוי גלנט לרמטכ"ל בהסתמך על החלטת הוועדה. ב-15 בספטמבר עתרה מפלגת התנועה הירוקה לבג"ץ וטענה: "מעגל שוטה זה, בו הוועדה מסתמכת על דעת (שרי) הממשלה, והממשלה, בתורה, מסתמכת על דעת הוועדה - יש בו כדי להטיל צל קודר על תקינות שתי ההחלטות". התנועה הבהירה כי "הסכסוך אינו סכסוך שכנים, אלא סכסוך בין גלנט ובין מדינת ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו