בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות | ועדת טירקל: בדקנו את עצמנו, היינו מצוינים

טירקל א', טירקל ב'

תגובות

אירועי 31 במאי 2010 נותרו לכל היותר בבחינת זיכרון מעורפל בקרב רוב האזרחים הישראלים. אתמול, כמעט שמונה חודשים לאחריהם, סיפקה ועדת טירקל זיכוי גורף למדינה מכל ההאשמות נגדה בזירה הבינלאומית בעקבות ההשתלטות האלימה על ה"מרמרה". הוועדה עמדה בציפיות ממנה. ראש הממשלה ושר הביטחון הקפידו, הן בבחירת חברי הוועדה והן בהגדרה המגבילה יחסית של סמכויותיה (זו לא היתה ועדת חקירה ממלכתית), לפעול כדי שתושג התוצאה המקווה מבחינתם.

כעת בא השופט טירקל, ולאחר עבודה מאומצת, מנסח שלוש מסקנות מרכזיות: הסגר הימי על רצועת עזה היה לגיטימי, הפעלת הקומנדו הימי לעצירת משט הסיוע בלב ים עמדה במבחני המשפט הבינלאומי, וחיילי השייטת, שהותקפו באלימות קשה עם רדתם לספינה, פעלו באופן סביר יחסית בהתחשב באיום שנשקף לחייהם. איך נהגו המורים למתמטיקה לנסח זאת? מש"ל, מה שרצינו להוכיח.

כל זה אינו אומר שטירקל טועה במסקנותיו. יש היגיון בטענת ישראל, שלפיה חדלה להיות בעלת השליטה האפקטיבית בעזה עם השלמת ההתנתקות בקיץ 2005. גם אין חולק על כך שחמאס הגביר את התקפותיו על הנגב, דווקא לאחר הנסיגה. וכל עוד ישראל לא פעלה כדי להרעיב את אוכלוסיית עזה, אכיפת סגר ימי היתה צעד לגיטימי, מול המאמצים הנרחבים של הפלסטינים להבריח נשק לרצועה.

הצרה היא שהוועדה, למרות צירוף שני המשקיפים המכובדים מחו"ל, תשכנע בעיקר את המשוכנעים. הרי מעטים הישראלים שחשדו שלוחמי השייטת באו לאונייה במטרה לבצע טבח על סיפונה. מסקנת הוועדה, שהפעלת הכוח מצד הלוחמים היתה מוצדקת ב-127 מתוך 133 מקרים בזמן ההשתלטות (בששת האחרים קבעה שאין לה די מידע), נראית נכונה בנסיבות אלה. אבל ועדת טירקל כוננה בעיקר לצורכי חוץ - ולמרות שהאו"ם בוודאי ייתן משקל מסוים למסמך המקיף והמפורט של הוועדה, קשה להאמין שהקהילה הבינלאומית תקבל ככתבו וכלשונו דו"ח המודיע: בדקנו את עצמנו והתברר שהיינו מצוינים, בדיוק כמו שחשבנו.

החלק הראשון של הדו"ח, שהוצג אתמול, התמקד בהיבטים המשפטיים של עצירת המשט. הוא לא התייחס לעומק לשאלה מה מידת התבונה שבמדיניות ממשלות נתניהו ואולמרט. מדוע, אם היה הכרח כזה לאכוף מצור נוקשה על עזה, ערכה הממשלה פליק-פלאק כה מרשים לאחור ושבועות אחדים לאחר המשט הסירה את רוב המגבלות על כניסת סחורה לעזה, כפי שהמליץ מתאם הפעולות בשטחים לעשות עוד בינואר אשתקד?

הקראת עיקרי הדו"ח, במסיבת העיתונאים אתמול, ארכה כשעה וחמש דקות. חלפה יותר משעה לפני שטירקל השמיע ביקורת כלשהי, גם היא מתונה למדי, על היעדר המודיעין המוקדם בדבר תוכנית ההתנגדות האלימה של הנוסעים הטורקים ובעקיפין גם על התכנון החסר שנבע מכך. אם טירקל הוא שר החוץ בפרשה הזו, מיכה לינדנשטראוס הוא שר הפנים. דו"ח מבקר המדינה בפרשה, שיתפרסם בעוד כמה חודשים, צפוי להיות נוקב בהרבה ולעסוק בסוגיות אחרות: תפקוד הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר סביב המשט ופעילות מערך ההסברה. אלא שעד אז, המרמרה כבר באמת תיראה כמו היסטוריה עתיקה, ממצא ארכיאולוגי הקבור אי שם מתחת להריסות שחוללה השריפה בכרמל.

בינתיים, לטירקל וללינדנשטראוס ישנם עניינים דחופים יותר לענות בהם. עוד טירקל מסיים את הקראת מסקנותיו בירושלים ובמרחק קילומטר בקו אווירי משם, במשרדי מבקר המדינה, כבר החל השימוע של האלוף יואב גלנט. במקרה הזה, על תפקודה של ועדת טירקל ב' (שדנה באישור מינוי גלנט לרמטכ"ל הבא) לא יחולקו שום צל"שים.

דו"ח המבקר על פרשת הקרקעות של גלנט במושב עמיקם נולד בתלונה של השר מיכאל איתן (ליכוד), שבדק את מה שוועדת המינויים לא טרחה להתעמק בו. ייתכן שהשופט המכובד הוא באמת מה שנהוג לכנות בדור הנכדים שלו "מולטי-טאסקר". ועדיין, נדמה שעומס המשימות שבהן היה עסוק במקביל הותיר לו מעט מדי זמן לעסוק בפרשה השנייה, שגררה את גלנט והמדינה לתסבוכת של הרגע האחרון, המאיימת עדיין על מינוי הרמטכ"ל בעוד שלושה שבועות בדיוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו