בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "פרנסס רדאי, הקביעה כי הסגר בעזה חוקי מפתיעה?"

שיחת היום

תגובות

פרופ' פרנסס רדאי עומדת בראש מכון המחקר קונקורד במכללה למינהל, המסלול האקדמי, הפועל לקליטת נורמות מהמשפט הבינלאומי בדין הישראלי. לפני כמה חודשים העביר המכון לוועדת טירקל דו"ח שבו ניתוח משלו לאירועי המשט, שבמסגרתו בין השאר הקביעה כי המצור על עזה לא עמד בדרישות המשפט הבינלאומי ההומניטרי מבחינת אורכו והיקפו.

ועדת טירקל פרסמה אתמול את חלקו הראשון של דו"ח המשט ונתנה הכשר משפטי לסגר הימי שהוטל על רצועת עזה ולפעולות חיילי צה"ל באירועי המשט.

פרופ' רדאי, הופתעת מההכשר המשפטי של ועדת טירקל לסגר ולאירועים הצבאיים על האונייה?

"לא הופתעתי, אבל שמחתי שממשלת ישראל הבינה שיש לחקור חקירה רצינית ועצמאית של טענות של הפרות המשפט הבינלאומי ההומניטרי. גם חשבנו עוד לפני דו"ח גולדסטון כי על ישראל לפתוח בחקירה עצמאית בנוגע לטענות על הפרה של המשפט הבינלאומי בקשר לעופרת יצוקה, מעבר לבדיקות פנימיות בצה"ל".

במובן הזה הוועדה השיגה את מטרתה.

"במובן הזה כן, אבל גם בכך שהמשקיפים הבינלאומיים של הוועדה הסכימו עם כך שאין להם ספק שוועדת טירקל היתה עצמאית וביצעה בדיקה לעומק של מה שעמד בפניה".

אבל יחד עם זה את לא מסכימה עם אחד הרכיבים המרכזיים בדו"ח שנותן הכשר מהמשפט הבינלאומי לסגר.

"נכון, כי על פי המשפט הבינלאומי, והוועדה מתייחסת לכך, אם הסבל שנגרם לאוכלוסייה האזרחית מופרז לעומת היתרון הצבאי הישיר והקונקרטי אזי הסגר בלתי חוקי. לפי הדו"ח, הוועדה הגיעה למסקנה שמדינת ישראל פעלה כדין בהטלת הסגר אבל הקושי שלי הוא שהוועדה למעשה רואה בכך שאם אין הרעבה או פגיעה בצרכים הומניטריים בסיסיים בעזה, אז אין נזק בלתי חוקי לאוכלוסייה האזרחית. לדעתי קביעה זאת מוטלת בספק על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי. ייתכן שגם סגר ימי שמתחיל באופן לא מופרז הופך עם הזמן למופרז, כפי שסברנו שקרה כאן. אנחנו בדעה שאורך הזמן של הסגר וגם התנאים שלו לא עמדו בדרישות של הפרופורציונליות לעומת היתרון הצבאי מהסגר, כי אחרי שלוש שנים ראינו שממשלת חמאס לא נפלה וגם לא ראינו שינוי במדיניות של חמאס כתוצאה מהסגר".

באיזה אופן את חושבת בניגוד לדו"ח טירקל, הסגר לא עמד בכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי?

"אפשר היה לתת לארגונים שמבקשים לבנות מוסדות חינוך אפשרות להכניס חומרי בניין לעזה, אפשר היה להקל בכניסת מוצרי מזון, משחקים לילדים".

והדו"ח לא נותן על כך את הדעת.

"טירקל סבור ששינוי מדיניות הממשלה בהקלה על הסגר אחרי אירוע המשט היה מבורך. אני שואלת, למה ההקלה לא היתה מבורכת עוד קודם, לפני אירוע המשט? אם ההקלה לא פגעה ביתרוננו או בצרכינו הצבאיים לפני תקרית המשט אז למה זה לא נעשה קודם לכן? ברור שצריך היה להקפיד על מניעת כניסת נשק לעזה, אבל למה למנוע כניסת ציוד לצורכי חיים, לאי גרימת סבל בחיי היומיום לאוכלוסייה בעזה. יש סגר של שנים בהיקף כזה מפוקפק מבחינת היתרון הצבאי ולכן, בשונה ממה שקבע טירקל, הוא לא עומד בכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי, לדעתנו. טירקל לא מסביר בדו"ח מדוע השינוי המבורך בהקלה על הסגר אחרי המשט לא היה מבורך אם היה נעשה לפני האירוע".

מבחינת המשפט הבינלאומי את חושבת בשונה מטירקל שהסגר היה צריך להיות קצר ומצומצם בהיקפו.

"מהר מאוד היו צריכים להחליט שמטרתו למנוע הכנסת נשק לעזה, במה שפוגע בנו ביטחונית, ואז מצבנו בזירה הבינלאומית היה שונה ולא היה תירוץ לטעון שיש להעביר לתושבי עזה עזרה הומניטרית".

אז איך הקביעה הזאת תעמוד במבחן הקהילה המשפטית הבינלאומית?

"אני חושבת שמה שעומד לטובת ישראל הוא שלא היתה רזולוציה חד-משמעית מצד הקהילה הבינלאומית ביחס לחוקיות הסגר לפני המשט, אז הקהילה הבינלאומית לא קבעה כי הסגר עומד בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי. למרות שהיתה ביקורת על אי אספקת מצרכים בסיסיים לא היה גנאי מפורש לסגר. לכן אני חושבת שקביעת ועדת טירקל ביחס לסגר נותנת מקום לישראל לטעון כי פעולתה לא היתה בהפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי, למרות שבעיני יש פגם במסקנות הוועדה שכן הסגר היה רחב מדי, בלתי ממוקד ויש טענות כי תכליתו היתה לא רק ביטחונית אלא פוליטית".

את מקבלת את מסקנות הוועדה ביחס לפעולת החיילים על האונייה?

"אני חושבת שבמובן הזה עבודת הוועדה היא מסמך חזק מול מסקנות מועצת זכויות האדם שהוציאה החלטה שגם הפעילות הצבאית על הסיפון היתה בחלקה לא פרופורציונלית".

את חושבת שמסקנות הוועדה היו שונות אם היתה חברה בה אשה?

"יכול להיות שאם היו בוועדה אשה או גבר עם זווית ראייה פמיניסטית הם היו לוקחים ברצינות רבה יותר את משמעויות הסגר, את מניעת הכנסת חומרי החינוך לעזה, את מניעת הכנסת חומרי הבנייה להקמת מוסדות חינוך ודיור ומניעת הכנסת צעצועים. מישהו בעל ראייה פמיניסטית היה מבין שסגר לתקופה ארוכה בהיקף כזה גורם סבל שאולי לא פרופורציונלי ליתרון הצבאי שבו".

איך את מתייחסת לצהלות השמחה בצמרת הצבאית והמדינית בישראל לאור ההכשר שנתנה ועדת טירקל?

"(צוחקת) תראה, אני לא אוהבת את הדמוניזציה של ישראל, אבל אני חושבת שיש לנו אחריות להתנהג ברמה גבוהה. אני חושבת שאנחנו לא רואים את הקושי של החיים של השכנים שלנו, שאנחנו באופן חלקי אחראים לו. אני חושבת שאנו צריכים לצמצם פגיעה בפלסטינים בכל מקום שאפשר. אני חושבת שעדיף שנתכנן צעדינו בצורה הומניסטית תוך דאגה לצורכי הביטחון שלנו, כדי לא להגיע לסיטואציות כמו שקרו כאן. כפי שוועדת טירקל קובעת, אפשר היה לצמצם את היקף הסגר וחבל שזה לא קרה קודם".



פרנסס רדאי, ראש מכון המחקר קונקורד במכללה למינהל. 'אני לא אוהבת את הדמוניזציה של ישראל, אבל אני חושבת שיש לנו אחריות להתנהג ברמה גבוהה'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו