בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "מיכה חריש, מה פתאום חזרת למפלגת העבודה?"

שיחת היום

תגובות

מיכה חריש, בן 75, לשעבר שר המסחר והתעשייה מטעם מפלגת העבודה, ומזכ"לה המיתולוגי שהביא אותה בשנת 1992 בימי רבין להישג של 44 מנדטים. הוא פרש לפני כחמש עשרה שנים מהחיים הפוליטיים לטובת העולם העסקי, ונענה שלשום לקריאת שמונת חברי סיעת העבודה המצויה בחמור שבמשבריה, לשמש יו"ר זמני למפלגה במקומו של אהוד ברק. אתמול השתתף חריש לראשונה בישיבת סיעת העבודה בכנסת.

אפשר בכלל לשקם את מפלגת העבודה?

"הייתי במשך שנים ראש המטה לקשרי חוץ של מפלגת העבודה. ראיתי מפלגות סוציאליסטיות מתרסקות וקמות כפי שהיה בצרפת אחרי מיטראן. לא הייתי לוקח על עצמי את המשימה אם לא הייתי מאמין שיש סיכוי. חייתי חיים די מסודרים ולא התגעגעתי לעבודה של 18 שעות ביממה. כשפנו אליי היה לי תנאי אחד: שכל חברי הסיעה יסכימו על המינוי, כי בלי זה לא היה טעם להתחיל. כרגע אין שום דבר מתפקד במפלגה. יש כאן מצד אחד אנשים שיש ביניהם יריבויות אישיות מאוד חריפות, ומצד שני זו חבורה מאוד מנוסה. אני רק מקווה שהאווירה הזו של מומנטום חדש, שנוצרה לאחר הפרישה של ברק, תימשך גם בימים יותר בעייתיים שיגיעו".

ואם הם ימשיכו לריב?

"אני בונה על זה שהם מבינים שאם יימשכו המריבות וחוסר היכולת לעבוד ביחד, אין להם עתיד. אפילו ההצטרפות למפלגה כזו או אחרת היא כבר לא אופציה רצינית כי גם לא בקדימה ולא יאיר לפיד או הליכוד ירצו לצרף אליהם אנשים שנחשבים לאבודים בפוליטיקה. את הציבור לא מעניינות המריבות".

יש מצב לקאמבק מבחינתך?

"פנו אליי משום שאני לא מסכן אף אחד ולא מאיים על אף אחד. אין לי שום יעדים אישיים. אני לא מתכוון לחזור לפוליטיקה ולא להתמודד על שום תפקיד. אבל פנו אליי גם בגלל הניסיון שלי. כולם יודעים איך עבדתי. התגייסתי למשימה כי אני חושב שיש לה סיכוי. נשארתי במפלגה בתנאים הכי קשים. זאת יכולה להיות שליחות, או טירוף זמני. אני נחשב למנהל לא רע וניהול טוב זה קודם כל בניית אסטרטגיה, חזון וחלוקת תפקידים. אני חושב שאני יודע איך להפעיל אנשים. מנהיגות פוליטית זה לא רק מי שעומד בראש הפירמידה. זו היתה הטעות של ברק ששינה את החוקה לטובתו אבל בסוף נשאר בלי מפלגה".

סיפרת בישיבת הסיעה שהתגובה הראשונה שלך לפרישת ברק היתה ש"החנק ירד ממפלגת העבודה". עד כדי כך?

"הייתי במדריד כשהתפרסם דבר הפרישה של ברק. התחלתי לקבל טלפונים מהארץ וכך הגבתי. אהוד ברק חנק את המפלגה בזה שהוא שינה את החוקה והעביר את כל הסמכויות אליו, ולא הצליח ליצור שיתופי פעולה עם האנשים שתמכו בו. ברגע שנוצר איום עליו הוא פשוט עזב, ובעצם אמר בכך שהכללים הדמוקרטיים לא חלים עליו".

ברק רצה לדעתך לפרק את המפלגה כנקמה?

"אני לא רוצה להתעסק עם האישיות של ברק. זהו פרק שנגמר. מפלגת העבודה צריכה להתעסק עכשיו בהתאוששות ולא בכעסים ויריבויות. הטעות הכי גדולה שלנו תהיה אם נסתכל אחורנית. אנחנו חייבים להסתכל קדימה. אחד המבחנים שלנו עכשיו כדי לצאת מהמשבר הוא לנצל את האנרגיות שהתפרצו, כדי ליצור אמונה בעצמנו ותקווה שאנחנו יכולים להצליח, אחרי תקופה ארוכה של דיכאון".

מה הדבר הראשון שאתה מתכוון לעשות?

"לחדש את הדיונים הפתוחים. כשהייתי מזכ"ל כל שבוע הייתי מקיים דיונים פתוחים על נושאים מרכזיים, דווקא על כאלה שהיו לגביהם חילוקי דעות. זה דבר שהציבור מעריך.

מה שקרה עם מפלגת העבודה בבחירות האחרונות היה דבר הזוי: יצאו בקמפיין על זה שאהוד ברק לא נחמד ולא סחבק במקום לדבר על מדיניות. זה היה לדעתי חלק מהכישלון. כשהלכנו לבחירות ב-1992 וסיימנו עם 44 מנדטים פנינו לאזרחים וקיימנו דיונים, כי בלי זה אין מפלגה. אנחנו במצב בו הדרך הסוציאל-דמוקרטית צריכה לתת תשובה למשבר הכלכלי שפרץ בגלל הקפיטליזם. אם נדע לעשות זאת אז הציבור יגיב אלינו.צריך ליצור מדיניות על פי ערכים סוציאל-דמוקרטיים. לפנות לציבור הטבעי שלנו - מעמד הביניים, אלה שנושאים בעול. צריך קודם כל להחזיר את החיים הדמוקרטיים למפלגה. זו החיות. הצד השני הוא יותר מסובך ונוגע בכל מה שקשור לעומק המשבר הארגוני הכספי. את זה אצטרך ללמוד בעצמי. אני חושש שזה הרבה יותר עמוק ממה שנראה. אין סניפים, אין פעילים. יש בעיה רצינית. אנחנו התחלנו להכין את הבחירות של 92' כבר ב-89'. ב-91' הגענו ל-100,000 מתפקדים".

אפשר לחזור למספרים האלה?

"אני חושב שכן. אבל זה יהיה תהליך ארוך. צריך לנצל את המומנטום של האנשים שחוזרים ושל החדשים שרוצים להצטרף. מפלגת העבודה הפקירה את הנושא הפוליטי בסקטור הערבי למפלגות לאומניות. פעם היו למפלגת העבודה הרבה מצביעים. כך גם עם העולים מרוסיה ואתיופיה - המפלגה הפסיקה לדבר עם כל מי שלא חי במיינסטרים הישראלי, צריך לחזור אליהם. שמתי לב היום בכנסת לתופעה מעניינת: גם אנשים מהליכוד וקדימה מביעים תקווה שמפלגת העבודה תשתקם, כאילו שיש תחושה שהדמוקרטיה הישראלית תהיה חסרה בלי העבודה".

הופתעת מהאווירה?

"לא. הרבה אנשים שהיו קשורים למפלגת העבודה במשך שנים המשיכו לשמור על הקשר הזה שהוא לעתים תרבותי-משפחתי. הם כאבו את מה שקרה לעבודה ולכן הם רואים בכך הזדמנות. לפי דעתי, קדימה עוד לא תפסה את החלל, היא לא קיימת מספיק זמן כדי שתכה שורשים".



מיכה חריש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו