בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "יובל שטייניץ, משהו מהאלימות של 83' השתנה?"

שיחת היום

תגובות

אתמול השתחרר ממאסר של 27 שנים יונה אברושמי שהורשע ברצח פעיל השלום אמיל גרינצווייג בהפגנה של שלום עכשיו ב-1983, שנגרם עקב רימון שהשליך באירוע. מאותו רימון נפצע שר האוצר יובל שטייניץ שהשתתף בהפגנה כאיש שלום עכשיו.

יובל שטייניץ, יש לך רסיסים ברגל מאז אותה הפגנה, כמה אתה מרגיש אותם?

"אני לא חש אותם כבר אבל יש לי בירך צלקת וכשאני מתפשט אני רואה אותה ונזכר. אבל זה היה אירוע טראומטי מאוד, בלי שום קשר לעמדות פוליטיות אז והיום. החלק הטראומטי היה אחרי, להבין שזה בכלל קרה, במדינת ישראל. שאדם זרק רימון לתוך קבוצה שהפגינה באופן דמוקרטי ומימשה את זכותה להביע עמדה ולהביע דעה, זה דבר נורא. כמו שאמר יצחק רבין, לפני הירצחו, ואני מסכים עם כל מלה, איך הוא אמר? האלימות היא אויבת הדמוקרטיה. וזה נכון. ברגע שנכנסת אלימות ובריונות מכל סוג שהוא, ודאי כזו, רצחנית, אז הדמוקרטיה והזכויות הבסיסיות שלנו לא לחשוש להביע דעה הולכות לאיבוד. אני חושב שהייתי היחיד בקהל שהבין כחייל בגולני שנזרק רימון. ובאופן אינטואיטיבי, שמעתי את הפק וראיתי את הנצרה עפה באוויר עוד לפני הפיצוץ והתחלתי להתכופף ולהשתטח. ואני חושב שזה הציל אותי, שנפצעתי רק ברגליים ולא בכל הגוף".

זה באמת נשמע קשה מאוד.

"ואני רק חושב לעצמי היום באופן אבסורדי, אם חס וחלילה הייתי נפגע כמו אמיל גרינצווייג, אז היום הייתי יושב בשמים, רואה שהפכתי לאייקון של השמאל, והייתי צועק מלמעלה שבינתיים שיניתי את עמדותי הפוליטיות לגבי תהליך השלום".

היה בהפגנה גם עופר אבני שבא ממילואים בלבנון והוא היה מזועזע מזה שלו קראו בוגד.

"כן, כל האווירה אז היתה מאוד קשה ואני חושב שיותר מהיום. בעבר היתה הקצנה בין המחנות שהיום קיימת רק בשוליים. אני חושב שהיום האווירה היא בכל זאת פחות קשה, פחות לעומתית מאשר בתקופה של רצח רבין".

זאת התקופה שבה עברת למחנה הזה שצועק "בוגדים" באופן החמור ביותר בכל הזמנים. ההסתה הפרועה ההיא לא הקשתה עליך את המעבר?

"קשה לי לומר. זה שנפצעתי, וזה כמובן כאב לי והרגיז אותי וטוב שלא העניקו חנינה ליונה אברושמי כי נגד התופעות האלה צריך להילחם בכל הכוח. אבל פה יש הרבה צביעות בתיאור של השמאל בדברים האלה. מחנה אחד אולי צעק בוגדים ולא היה צריך לצעוק ומחנה שני צעק רוצחים או פשיסטים וגם לא היה צריך לצעוק, אבל זה אפיין את שני הצדדים - הביטויים הקשים. צריך להגיד ביושר, גם משלום עכשיו מאותה תקופה, אני זוכר את עצמנו מפגינים מול בית ראש הממשלה מנחם בגין, צועקים, והיו גם שלטים ?רוצח' ואף אחד לא מחה על כך שנשמעו ביטויים כאלה. כולל לא המנהיגים של השמאל, והיו שם שמעון פרס באחת ההפגנות ויוסי שריד ואף אחד מהם לא אמר אני הולך הביתה. היום אני לא שומע הפגנות המוניות שצועקים רוצח".

אני לא בטוחה שיש פה כזאת הקבלה, אבל גם אם אתה צודק לגבי הרטוריקה הבעייתית, לא זכורות לי פעולות אלימות של השמאל שפגעו באנשי ימין.

"נכון ששני המקרים החמורים ביותר באמת היו אלימות כלפי השמאל אבל גם היום אנחנו רואים אנרכיסטים נגד הגדר שפוגעים וזורקים אבנים מול חיילי צה"ל ואנחנו רואים אלימות בהפגנות של ערבים שהן בהחלט לא הפגנות של ימין".

היום באמת מי שזורק רימונים ויורה על מפגיני שמאל הוא הצבא.

"אם באים אנשים וזורקים אבנים על חיילי צה"ל או על שוטרים - זאת אלימות".

אבל צה"ל מפזר ככה גם הפגנות לגמרי לא אלימות.

"זה לא ידוע לי, להפך, אני חושב שצה"ל מפזר הפגנות אם וכאשר פוגעים בגדר ומנסים להרוס גדר שהוקמה בדין ובצדק. נורא קל להגיד על מתנחלים או על נוער גבעות שהם מנקבים ג'יפים או מחבלים בציוד, אבל כשמפגינים נגד הגדר, מחבלים בגדר או בציוד כבד של צה"ל, אז זה לגיטימי. זה לא לגיטימי וזה לא לגיטימי. וזה שכל צד מגלה סלחנות לאלימות או סרבנות מהצד שלו זה דבר מגונה. סרבנות היא לא חוקית והיא בלתי נסבלת. הפגנות בלתי חוקיות אין להן מקום במדינה שמאפשרת להפגין באופן חוקי. ואלימות ודאי אין לה מקום, לא מימין ולא משמאל".

האלימות שאתה אומר שקיימת בשוליים.

"אני אומר שהיא פחות נפוצה. אני חושב שסך הכל, החברה הישראלית פחות קיצונית ממה שהיה פה לפני 20-30 שנה. המתחים בין ספרדים לאשכנזים שאמרו שהם עלולים לקרוע את החברה לגזרים נעלמו כמעט לגמרי, המתחים בין חרדים לחילונים עדיין קיימים אבל בעוצמה פחותה, מתוך יותר הבנה שצריך לחיות ביחד, ואפילו בין שמאל וימין יש פחות דה-לגיטימציה".

מפכ"ל המשטרה אומר שיש חשש כבד לרצח על רקע אידיאולוגי ויש יותר ממאה אנשים מאוימים ואתה חושב שהחברה הישראלית פחות אלימה?

"אין סתירה בין השניים. זה שיש אלמנטים אלימים בחברה ויש סכנה זה היה קיים תמיד, גם בארה"ב יש התנקשויות על רקע פוליטי".

אולי אתה, כמו כולנו, פשוט התרגלת לביטויים הקשים של פשיסט ורוצח ולכן זה נראה לך פחות חמור? אולי כי הצעות החוק הגזעניות, שמצמצמות את חופש הביטוי וזכויות האדם, הן בכנסת ולא רק בחוץ, זה נראה לך שהחברה יותר רגועה.

"ישראל היום היא הרבה יותר ליברלית, פתוחה, עם חופש הבעת דעה יותר ממה שהיתה בשנות השבעים. היא דמוקרטיה מתקדמת. יש חוקים שאני רואה בהם הכרח בל יגונה ואת רואה בהם מגבלות בלתי אפשריות. אני רואה בהם דמוקרטיה מתגוננת מפני הסתה נגד המדינה ונגד תמיכה בארגוני טרור. הרי אנחנו תובעים בכל העולם שלא ייתנו פתח להסתה של איראן וחמאס וכו' נגדנו ונגד היהודים, אז נאה דורש נאה מקיים".



יובל שטייניץ. ''אני חושב שהייתי היחיד בקהל שהבין כחייל גולני שנזרק רימון. יש לי צלקת וכשאני מתפשט אני רואה אותה ונזכר''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו