בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'נטלמן לא יחפש

ישראל מתלוננת שארגוני הטרור הפלסטינים מחביאים נשק במקומות קדושים ובגני ילדים, אבל כך נהגו גם ההגנה, האצ"ל והלח"י כדי להערים על הבריטים

תגובות

במאבקה בטרור הפלסטיני ישראל נחשפת שוב ושוב לתופעה המגונה: נשק וחומרי חבלה מוברחים באמבולנסים, מוחבאים בבתי ספר, בגני ילדים, בחדרי שינה בבתים, וגם במקומות קדושים. זה קרה באינתיפאדה השנייה. זה קרה במלחמת לבנון השנייה, כשאנשי החיזבאללה הסתירו רקטות במסגדים, וגם ב"עופרת יצוקה", כשלוחמי החמאס מצאו מקלט במסגדים ברצועת עזה.

השימוש הציני של ארגוני הטרור במקומות האמורים להיות מחוץ לתחום זוכים לגינוי גורף מצד ארגונים לזכויות אדם וממשלות בעולם. הדבר מסייע לתעמולה הישראלית לתאר את הארגונים האלה כמי שמפרים את החוק הבינלאומי, דיני המלחמה וכל נורמה אנושית מקובלת, ומאפשר לכוחות הביטחון להצדיק פגיעה במסגדים והכבדת יד במחסומים, עד כדי מניעת מעבר לפלסטינים חולים באמבולנסים.

כל הטענות והגינויים אכן מוצדקים. היה ראוי שאפילו ארגוני טרור יצייתו לכללים בסיסיים של מותר ואסור. אך הבעיה היא, שישראל אינה באה לדיון בידיים נקיות. גם ארגוני המחתרת שלה, השומר, ההגנה, האצ"ל והלח"י, נקטו תחבולות דומות. כך עולה מספר חדש מאת רפי קיטרון, ששמו "ארץ ישראל הנסתרת: סיפורם של הסליקים ותולדותיהם". קיטרון הוא גמלאי של מערכת הביטחון. ספרו מבוסס על מחקר שערך לדוקטורט בהנחיית פרופ' שמעון דר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן. הוא נסמך על ראיונות עם ותיקי הארגונים או היישובים שבהם הוקמו הסליקים וכן על הספרות התיעודית הקיימת כגון, ספרי ההגנה, האצ"ל והלח"י ומסמכים של ממשלת בריטניה.

המלה "סליק" (מהשורש ס.ל.ק) הומצאה ככל הנראה באחד הקורסים של הפלמ"ח בג'וערה. בסליקים הוסתרו בעיקר כלי נשק ותחמושת (אך גם משדרים וארכיונים) של ארגוני המחתרת בשנים 1918-1948, ימי השלטון הבריטי בארץ ישראל. קיטרון מצא, שבשלהי תקופת המנדט הבריטי היו בארץ ישראל יותר מ-1,500 מאגרי נשק כאלה בקיבוצים, במושבים, בערים ובעיירות. הם נבנו מעל לפני הקרקע ומתחתם, ואנשי הארגונים לא היססו להשתמש למטרה זו גם בבתי ילדים בקיבוצים ובבתי כנסת, למשל.

כך הוקמו בבית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים שני סליקים, של האצ"ל ושל הלח"י, וגם ההגנה הקימה סליקים בבתי כנסת ביישובים רבים. גם שימוש באמבולנס לא נפקד. בעיצומם של מאורעות 1929 יזמה מניה שוחט, ממייסדי השומר, העברה של משלוחי נשק מכפר גלעדי לחיפה באוטובוס שהוסווה כאמבולנס. היא לבשה מדי אחות, ואת אחד מבני משפחתה הפכה לחולה. נקודת המוצא של מי שהגו את הרעיונות הללו, מסביר קיטרון, היתה, שהחייל והקצין הבריטים הם ג'נטלמנים, ולא יעזו לחפש במקומות כאלה.

במשך הזמן נהפכו הסליקים לשדה קרב בין ארגוני המחתרת. ההגנה ניסתה לגלות את הסליקים של האצ"ל והלח"י ולהחרים את הנשק שבהם, ואילו ארגוני הפורשים ניסו להשתלט על מאגרי ההגנה. בין היתר שדדו אנשי האצ"ל שלושה סליקים של ההגנה בהרצליה, ובהם שלושים רובים, וכן תת מקלעים, רימונים ותחמושת. רק לאחר איומים בפעולת תגמול הודו אנשי האצ"ל בגניבה, ומפקדם, דוד רזיאל, הורה להחזיר את הנשק לבעליו.

כמה מהעימותים האלה הסתיימו בקורבנות בנפש. במאי 1947, כאשר אנשי האצ"ל גילו שסליק שלהם בחיפה אותר על ידי ההגנה, הם רוקנו אותו ומילכדו את פתחו. אנשי ההגנה שניסו לפרוץ פנימה הפעילו את המטען, ואחד מאנשיהם נהרג.

מחקרו של קיטרון עורך גם השוואה בין הסליקים של היישוב היהודי לאלה של היישוב הערבי. השוני, לטענתו, טמון בכך ש"הנשק ביישוב היהודי היה רכוש הכלל, והאחראים לו עשו את מלאכתם בתחושת שליחות. מאמצים ארגוניים ואישיים הושקעו בסליקים לסוגיהם ובשמירה עליהם". ביישוב הערבי, לעומת זאת, "שהיה מפוצל ומשוסע לעדות, למשפחות ולאזורים, המצב היה שונה. גם כשהוקמו מסגרות צבאיות, הם היו בדרך כלל מצומצמות, ואפילו כשנעשו רכישות מרוכזות, במקרים חריגים, הנשק אוחסן לתקופה קצרה בלבד".

עם זאת, מציין קיטרון, "אין לזלזל ביכולת ההסלקה של הערבים". דו"ח של ההגנה מאוקטובר 47' מתאר את הסליק של עטא דוויק, בסמוך לשער האריות בירושלים: "מהאוהל הגדול המשמש את הנ"ל, כביכול לממכר אלטע זאכען, יורדים על מדרון הזבל שנצטבר ונכנסים דרך קמרון נמוך, שממנו יש מעבר תת קרקעי שמוביל למערת צדקיהו. לאחר מטרים ספורים נכנסים לקמרון קטן בגובה של מטר אחד ובו דלת עבה... לאחר פתיחת הדלת מגיעים לחפירה ובה סוגים שונים של נשק".

גם לאחר קום המדינה המשיכו גורמים בארגונים השונים להסתיר את הנשק מהרשויות בסליקים המקוריים. עו"ד יעקב חרותי, שהועמד לדין על חברות במחתרת, תיכנן בשנות ה-50 לעשות שימוש בפצצות מסליק של הלח"י באזור ירושלים כדי לפגוע בצירות ברית המועצות בתל אביב. גם הפצצה שהשליך עמוס קינן למרפסת הדירה של שר התחבורה צבי פנקס ב-1952 באה ממאגר זה. שנים לאחר קום המדינה המשיכה מפ"ם להחזיק בסליקים של קיבוצי השומר הצעיר כחלק מתוכנית "לווייתן": היערכות לאפשרות של תפיסת שלטון ומהפיכה סוציאליסטית בישראל. עד היום מתגלים בקיבוצים סליקים, שהאחראים להם לקחו את סודם אל הקבר.



כלי נשק שהתגלו בסליק בעין השופט ב-2009. ברחבי הארץ היו יותר מ-1,500 סליקים דומים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו