המבחן המשפטי: האם יואב גלנט שיקר לרשויות ביודעין

לדעתם של כמה מומחי משפט מינויו של גלנט לרמטכ"ל צריך להיפסל והוא עשוי להיות מואשם בשתי עבירות פליליות

תומר זרחין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תומר זרחין

שתי עבירות אפשריות עשויות לעלות ממעשיו של האלוף יואב גלנט, כפי שאלה הוצגו בתמצית דו"ח מבקר המדינה שפורסמה אתמול. כך הסביר אתמול ל"הארץ" פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה. זאת בהנחה שגלנט ידע כי העובדות שכתב בתצהיר ובמכתב שכתב למנהל הן שקריות.

"על פי חוק העונשין", הסביר גרוס, "מי שמעיד בהליך שיפוטי ביודעין עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, עבר עברה של עדות שקר ודינו מאסר עד שבע שנים. השאלה כמובן היא האם גלנט שיקר ביודעין או לא. מה שמבחין את ההתנהגות הפלילית מהתנהגות לא פלילית זה כמובן היסוד הנפשי, של המודעות. לא די בכך שאדם מוסר פרט שהוא כוזב אלא הוא צריך להיות מודע לכך כדי שהדבר ייחשב מתן עדות שקר".

לדברי גרוס, "גלנט מסתתר מאחורי עורך דין שניסח עבורו את המסמך, אבל איך שלא מסתכלים על הדברים הדבר חמור: חמורה חתימה מודעת על תצהיר כוזב, אבל גם חמורה חתימה בשגגה על תצהיר כוזב, וזאת גם אם לא מהבחינה הפלילית. ראש הצבא מחויב בנורמות של יושר ויושרה וסמל של טוהר מידות".

מלבד עבירת עדות השקר שיכולה לעלות מנסיבות המקרה, מציין גרוס כי גם עבירה של קבלת דבר במרמה, גם אם בסופו של דבר לא קיבל גלנט כל הטבה כתוצאה מהמכתב, יכולה בנסיבות מסוימות לשקף את המכתב שכתב גלנט למינהל מקרקעי ישראל ובו הציג עובדות לא נכונות.

"זאת עובדה מהותית לטעון במכתב למינהל כי חלקה מעובדת על ידו מספר שנים בעוד היא לא עובדה על ידו וזאת כדי לקבל הטבה, ויכול להיות שאפשר לטעון כי גלנט טען טענה כשהוא ידע שהיא כוזבת כדי להביא למעשה של המינהל שממנו יכולה לצמוח לו תועלת. ואין זה משנה מבחינת החוק אם הוא עשה ניסיון לקבל ולא קיבל זאת בסופו של דבר", אמר פרופ' גרוס והוסיף כי העונש הקבוע בחוק על עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר.

"גלנט לא יכול לשמש רמטכ"ל", כך אמר אתמול ל"הארץ" פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה למשפט פלילי. "גלנט חייב לקיים מיד שיחה עם שר הביטחון שצריכה להוליך להסרת מועמדותו. אם זה לא יקרה, על היועץ המשפטי לממשלה להציע לממשלה לדון מחדש במינוי לאור ממצאים חדשים שעלו מבדיקת המבקר שלא היו בפני הממשלה בזמן שהחליטה על המינוי".

ומה על היועמ"ש לעשות? לדברי פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט ציבורי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, "היועץ חייב להעביר את ממצאי בדיקת המבקר לוועדת טירקל על מנת שעכשיו היא תקבל החלטה כשמלוא העובדות בפניה. לממשלה יש חובה לקבל החלטה על פי החומר השלם והמעודכן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ