בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו וברק נאלצו לבטל את מינוי האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל הבא

היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לא יוכל להגן על מינוי גלנט בבג"ץ. סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר נוה, ישמש בתפקיד באופן זמני

תגובות

מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל הבא של צה"ל בוטל אמש. כך החליטו ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הביטחון, אהוד ברק, בשל הודעת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי לא יוכל להגן על מינוי גלנט בבג"ץ. מחר יובא לאישור הממשלה מינויו של סגן הרמטכ"ל הנוכחי, האלוף יאיר נוה, לרמטכ"ל בפועל מה-14 בפברואר לתקופה של חודשיים.

נתניהו נענה להמלצת ברק שלא להאריך את כהונת הרמטכ"ל הנוכחי, גבי אשכנזי, לנוכח היחסים העכורים בינו לבין אשכנזי. בתקופת הביניים אמור ברק להמליץ על מועמד חדש לרמטכ"לות, אך נתניהו מתכוון הפעם לגלות מעורבות רבה יותר בהליך. גלנט אמר אמש כי נעשה לו "משפט שדה" בפרשת הקרקעות במושב מגוריו בעמיקם, כי מעולם לא שיקר וכי בכוונתו להמשיך ולהיאבק כדי להוכיח את חפותו.

נתניהו התערב אתמול, באיחור ניכר, כדי להביא לסיומה פרשה שצריכה היתה להסתיים כבר לפני כמה שבועות. לאורך רוב שעות היום אתמול עוד שקל ברק להמשיך ולגבות את גלנט, עד כדי פנייה לפרקליט פרטי שיגן על עמדתו בבג"ץ לאחר סירובו של וינשטיין לעשות כן. אולם, לאחר התייעצויות קדחתניות הוחלט שהודעת היועץ היא משוכה שלא ניתן לעוברה.

נתניהו וברק שוחחו בערב בטלפון עם גלנט (לאחר שפגישה משולשת ביניהם התקיימה קודם לכן) והודיעו לו סופית כי לנוכח המצב שנוצר בעקבות הודעת וינשטיין, הם הגיעו למסקנה שלא נותרה ברירה אלא לבטל את מינויו ולהתניע מחדש את הליך בחירת הרמטכ"ל הבא.

בהודעת לשכת השר נאמר שנתניהו וברק הביעו בפני גלנט את "הערכתם אליו כמפקד וכלוחם, שמכוח כישוריו והישגיו נבחר להיות רמטכ"ל".

נתניהו אמר אמש, בשיחות פרטיות, כי "היה צריך להחליט, לחתוך, פעמיים. לסיים את פרשת מינוי גלנט ובמקביל לקטוע את היחסים הבלתי אפשריים בין שר הביטחון לרמטכ"ל הנוכחי. יכולתי לכאורה להחזיר את הדיון לסיבוב נוסף בוועדת טירקל, אבל זה היה מכניס את העניינים לסחרור נוסף, מיותר ולא היה מביא לאישור מינויו של גלנט".

הקרב על הניסוח

האירועים הדרמטיים אתמול החלו בהודעה בעל פה של היועץ לנתניהו, ברק ופרקליטי גלנט בשעות הבוקר כי לא יוכל להגן על המינוי. מאז ועד שעות אחר הצהריים הפעיל ברק לחץ על וינשטיין למתן את הודעתו. המטרה היתה כפולה: השארת מרחב תמרון למקרה שיחליט להמשיך ולהיאבק על המינוי ומניעת פגיעה אישית רבה יותר ברמטכ"ל המיועד.

לדברי מקורות ביטחוניים, הנוסח המקורי ששקל וינשטיין כלל ביקורת תקיפה ביותר כלפי גלנט. היועץ אף עמד להגיש היום דו"ח קטלני ומפורט בעניין לראש הממשלה. ברק בקושי השתתף בישיבת הקבינט אתמול ועזב אותה מדי פעם לצורך שיחות טלפוניות דחופות שעסקו בניסוח ההודעה.

הנוסח אכן רוכך עד למסירת ההודעה לבג"ץ סמוך לשעה 6 בערב, באיחור של שעתיים מהמועד האחרון שהציבו השופטים למדינה. אולם, מהנוסח הסופי עלה כי וינשטיין יישר לבסוף קו עם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. הוא קבע שגילויי המבקר בפרשת הקרקעות אינם מאפשרים לו להגן על המינוי בבג"ץ. נראה שקיבל את השקפת המבקר, שלפיה הדו"ח אינו מתאר אוסף של תקלות מינהליות טכניות, פעוטות, אלא מהלך ממושך של האלוף להגדלת נחלתו, בחשד למסירת מידע מטעה לרשויות, בשני מקרים.

היועץ הוסיף כי "ספק אם ראוי מבחינה ערכית" לאשר את המינוי. לכאורה, העביר וינשטיין את הכדור לידי נתניהו וברק, אבל בפועל קרא להם בלשון ברורה לסגת ממינוי גלנט. בלשכת נתניהו הבינו שאין מנוס מביטול המינוי, מסקנה שהתחזקה על סמך פניות שקיבל ראש הממשלה מכמה שרים בכירים.

בינתיים, הוציאה לשכת ברק הודעת תמיכה בגלנט, שבה אמר השר כי הוא "חש צער ואכזבה לנוכח החלטת היועץ". ברק הוסיף כי "גלנט הוא האיש המתאים ביותר לפקד על צה"ל בעת הזו. חשבתי ועודני חושב שלגלנט יש את היכולת, הניסיון והחזון לפקד על צה"ל. צורך זה מתחדד עוד יותר לנוכח הזעזועים הפוקדים את המזרח התיכון. אני חלוק על עמדת היועץ המשפטי אך מכבד אותה".

אולם, כמעט במקביל לפרסום ההודעה, שוחחו נתניהו וברק בטלפון עם גלנט והודיעו לו על ביטול המינוי. זמן קצר לאחר מכן, מעט לפני 8 בערב, הודיעה לשכת ברק לתקשורת על ביטול המינוי.

"מרגע שקיבלנו את הנוסח המדויק של היועץ, היה ברור שאין ברירה", אמר אמש ראש הממשלה ליועציו. "חשבתי שהגיעה העת להחליט". מאוחר יותר אמר: "כואב הלב על יואב. הוא איש יוצא מן הכלל שאני מעריך את כישוריו כלוחם. גם אני הייתי לוחם ויודע במה מדובר".

גלנט עצמו, שהוסיף לשדר נחישות וביטחון עצמי בשיחות עם חברים ויועצים במשך היום, הבין כנראה משעות הבוקר שסיכוייו להתמנות פחתו במידת מה. הוא ביקש מחבריו מהקומנדו הימי, שתיכננו לערוך כנס תמיכה בו אמש בשפיים, לבטל את הכנס. במקביל, הועברה הודעת טקסט לטלפונים הסלולריים של חבריו ובה התבקשו להימנע מלהתראיין בכלי התקשורת ולהשאיר את מלאכת הדברור לחברו של גלנט מהיחידה, סא"ל (מיל') ארנון רוזמרין.

"אני דובר אמת"

בשעות הערב בא גלנט לאולפני ערוץ 2 והעניק את הראיון הראשון שלו מאז התפוצצה הפרשה לחברו מהשייטת, העיתונאי גדי סוקניק. גלנט אמר לסוקניק: "לא שיקרתי, לא הולכתי שולל ולא הטעיתי. אני מאמין במוסדות המדינה ובממשלת ישראל. אחרי 34 שנים של הגנה על המדינה, אני מצפה שהמדינה שלי תגן עלי".

לדבריו, "בפרשה האחרונה הגיעו מים עד נפש. אני אומר בצורה הפשוטה ביותר: כל חיי אני מוליך לוחמים לשדה הקרב. אין דרך שלוחמים יילכו אחריך בלי שהם מאמינים בך. מצפוני נקי. באתי הנה בשביל לומר לחיילי צה"ל ולמשפחותיהם: אני דובר אמת".

גלנט הוסיף: "אני לא פורש, מפסיק או עוזב. אני מוכן להגיע לכל מבחן. אוכיח שאני דובר אמת. אני לא אומר שלא נפלו טעויות, גם כאלה שאני עשיתי. אבל בין מה שעומד על הפרק לבין התאמתי לתפקיד הרמטכ"ל אין כל קשר". אולם, תוך כדי הראיון עם סוקניק קיבל גלנט שיחת טלפון מנתניהו, ששהה במה שנהוג לכנות "מתקן ביטחוני במרכז הארץ". בשיחה זו התבשר גלנט על עמדתו הסופית של ראש הממשלה ואחריה הוא חזר לאולפן להשלים את הראיון. התגלגלות האירועים יצרה מצב מוזר במקצת: גלנט ניגש לראיון כשהוא מאמין שעדיין נותרה לו הזדמנות למאבק - והתבטא בהתאם. בפועל, נתניהו וברק החליטו לוותר עליו, אך נראה שהוא עצמו גילה זאת באיחור.

"אני חושב שיש דברים רבים שצריך לשפר בהנהגת הצבא", הוסיף גלנט בראיון, תוך התקפה ישירה על הרמטכ"ל היוצא אשכנזי. "לא יכול להיות שמפקד מחזיק מסמך נגד פקודו ולא מראה אותו. אשכנזי שם לי מטען צד. אמרתי לו מה אני חושב על זה".

גלנט, כפי שמסתמן, מתכוון להמשיך במאבק המשפטי והציבורי, לפחות כדי להשיג את טיהור שמו. אנשים שדיברו עמו אמש התרשמו שהוא חש כעס עצום על מה שנעשה לו וסבור שמדובר במהלך מתוכנן שנועד להפילו, אשר הצליח לבסוף בשל היטפלות לסכסוך קרקעות פעוט.

לגלנט, הרמטכ"ל המיועד הראשון שמועמדותו נפסלת, אכן נעשה עוול מסוים. גם אם מתברר, מהדו"חות השונים, כי פעל שלא כשורה, לא היתה הצדקה למסע הציבורי הבוטה והמשתלח שנוהל נגדו בחודשים האחרונים, תוך התעלמות מתרומתו לביטחון המדינה. מעבר לכך, גרמה הפרשה נזק גדול לצה"ל, למורל קציניו ולדימויו בעיני הציבור. זה קרה לא רק בגלל קרקעות עמיקם, אלא בשל הסכסוך בין ברק ואשכנזי ופרשת המסמך המזויף, מסמך הרפז.

שר הביטחון אינו רואה בפרשה כישלון אישי שלו, אף שלראשונה נפסל רמטכ"ל מיועד. קודמיו במפלגת העבודה, עמיר פרץ ופואד בן-אליעזר, דווקא הצליחו במשימה דומה. ברק, כמו נתניהו, מוטרד ממה שהשניים מתארים כתאוות דם מופרזת כנגד מועמדים לתפקידים ציבוריים בכירים. שניהם אמרו אמש, בשיחות פרטיות, כי לא יהיה מנוס מבירור מעמיק יותר של עברם של המועמדים, כי "תמיד יהיה מישהו שיוציא משהו". השניים אף השתמשו באותה דוגמה: "עוד נגלה שמועמד העתיק בבחינה בכתה י"א ותוגש עתירה כדי לפסול אותו".

ברק נחל בכל זאת הצלחה אחת אתמול: ההחלטה שלא להאריך את כהונת אשכנזי, חרף המשבר שנוצר. נתניהו קיבל את עמדת ברק בדבר מינוי נוה לרמטכ"ל בפועל ל-60 יום, על רקע היחסים הבלתי אפשריים בין ברק לאשכנזי. האמון בין השניים נשבר סופית בשל פרשת המסמך וטענת ברק כי מעורבות סביבת אשכנזי בזיופו ובהדלפתו מהווה ניסיון פוטש נגד השר. "השניים הללו צריכים להיפרד", אמר אמש נתניהו לאנשיו.

אף שהביע נכונות להישאר, אם יתבקש, אשכנזי עצמו לא היה מעוניין במיוחד בכך. הרמטכ"ל היוצא מתכנן לטוס לטיול באיים הקריביים בסוף החודש, ונראה שבמידת מה הוא שמח לוותר על הארכת ריצוי העונש המשותף עם ברק. לעומת זאת, מתחו אמש שרים ביקורת על מינוי נוה וטענו כי מדובר במהלך בעייתי משום שנוה ייכנס לתפקידו כמעט בלי חפיפה, בתקופה של חוסר יציבות אזורית.

המרוץ נפתח מחדש

מינויו של נוה לחודשיים הוא ראשון מסוגו, בהליך שאושר בהתייעצות עם וינשטיין. נוה, בן 53, חזר לצבא רק בנובמבר האחרון, אחרי שהשתחרר מקבע לפני שלוש שנים. הוא שימש בעבר אלוף פיקוד העורף ופיקוד המרכז והיה, כמו אשכנזי, מח"ט גולני. המינוי קובע תקדים נוסף: לראשונה יעמוד בראש צה"ל, גם אם באופן זמני, קצין חובש כיפה.

נוה יהיה גם אחד המועמדים כעת לתפקיד הרמטכ"ל ה-20. כשמונה גלנט, אמר ברק כי בחר מבין "חמישה מועמדים מצוינים". כעת, נותרו ארבעה, אבל נראה שבעלי הסיכויים מביניהם, לצד נוה, הם האלוף בני גנץ, שפרש מצה"ל לפני חודשיים ואלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט. שניהם נהנים מהערכה גבוהה יחסית בצבא ומה שחשוב במיוחד - יכולים להחזיר לשורות צה"ל את תחושות האמון והיושרה שהתפוגגו בשנה האחרונה.

אייזנקוט מוערך במיוחד בקרב שרי השביעייה. עקב האכילס שלו: מעורבות חבריו בהדלפת מסמך הרפז, שהרתיחה את ברק. אין להוציא מכלל אפשרות שברק יכניס למרוץ גם אלופים נוספים שפרשו מצה"ל בשנים האחרונות. הבולט שביניהם עשוי להיות משה קפלינסקי.

נתניהו וברק סיכמו כי הפעם יקיימו תהליך הפוך: תחילה יכריזו על המועמדים הסופיים, יאפשרו להציג טענות כלפיהם - ורק אז, לאחר השלמת הבירור המלא, יביאו את המועמד הנבחר לאישור הממשלה. שניהם מעריכים כי התהליך יארך פחות מהחודשיים שהוקצבו לו. "לא נלך יותר במסלול שבו אנו רק ממליצים והמבקר והיועץ הם הסמכות המכריעה. כשיתברר שהמועמד הסופי נקי לגמרי, הממשלה תדון בו", אמרו אתמול בסביבתם.

התנועה הירוקה בירכה אמש על החלטת נתניהו וברק. "הוצב רף מוסרי גבוה לתפקידים ביטחוניים בכירים. חבל שנדרשה התערבות בג"ץ ברגע האחרון", נאמר בהודעת התנועה.



גלנט מחוץ לביתו, אתמול


גלנט, בעת כהונתו כאלוף פיקוד דרום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו