בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "ד"ר ממדוח, למה הרשות לא תומכת בעם המצרי?"

שיחת היום

תגובות

ההנהגה הפלסטינית נזהרת שלא לתמוך בהתקוממויות במצרים ובתוניס ואוסרת על קיומן של הפגנות סולידריות עם העמים המתקוממים. הטלוויזיה הפלסטינית כמעט ומתעלמת מהאירועים במצרים. ד"ר ממדוח אל-עכר, אורולוג בן 68 למד בקהיר והיה חבר במשלחת הפלסטינית-ירדנית בשיחות מדריד-ואשינגטון. הוא עומד זה שבע שנים בראש "הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם", גוף שהוקם בצו יאסר ערפאת ב-1993 ושמתפקידו להבטיח שאש"ף והרשות הפלסטינית פועלים תוך כיבוד ושמירה על זכויות האדם.

איך זה שכל האנשים, כמוך, מאושרים מההתפתחויות במצרים, ובכל זאת אין לכך ביטוי פומבי בערי הגדה?

"אחר הצהריים חזרתי מפגישה בעניין אחר עם מחמוד עבאס. סיפרתי לו בזעזוע על צעיר שיזם דרך פייסבוק משמרת סולידריות עם העם המצרי. הוא נעצר בערב שלפני ההפגנה ונחקר. אבו מאזן הביע אי שביעות רצון, והבטיח שידאג לשחרורו מיד. לא ידעתי שהצעיר כבר שוחרר. המפגינים שבאו לנציגות מצרים ברמאללה סיפרו לי איך אנשי ביטחון לבושי אזרחית המשיכו לעקוב אחריהם, כסוג של איום. לפני שבועיים צעירים אחרים ארגנו בצורה דומה אירוע סולידריות עם תוניס. הם סיפרו לנו שבכוונתם להפגין, על אף שנאמר להם שאסור. בשני המקרים הצעירים אמרו שהם מכירים תודה לשני העמים, על תמיכתם בעניין הפלסטיני. התרגשתי מההתלהבות שלהם. אבל רוב האנשים לא מפגינים כי הם יודעים שהדבר לא יתקבל בברכה. קיים אצלנו דפוס של הגבלת חופש ההתאגדות וההפגנה".

ממה מפחדת הרשות, כשהיא אוסרת על הפגנות סולידריות?

"מסיבה כפולה. בגלל הקשרים הקרובים עם משטרו של מובארק, ההנהגה חשה מבוכה מביטויי התמיכה במתנגדי הידיד. והגורם השני - כשמשטר אינו דמוקרטי מספיק, ישנו החשש שהפגנות עממיות עלולות לצאת מכלל שליטה".

יש רושם שהרבה מהמרכיבים שהוציאו אנשים להתקוממות בתוניס ובמצרים קיימים פה.

"בהבדל עצום אחד, שפה אנחנו תחת כיבוש ישראלי. עלינו להתמקד במטרה המרכזית - סיום הכיבוש. וזו הבעיה, שבמשך שנים התנהגנו כאילו הפכנו לקבלן-משנה של הכיבוש עלינו לחזור ולגבות מחיר מהכיבוש. לא בהכרח באמצעות נשק ולחלוטין לא באמצעות פגיעה באזרחים".

אנשים מעזים בכמה מקומות להתעמת עם הצבא הישראלי, אבל לא עם המשטרה הפלסטינית?

"כן. אבל זה לא יימשך בלא גבול. הלקח העיקרי ממסמכי אל-ג'זירה הוא שישראל אינה בשלה להסדר פוליטי הוגן. לכן עלינו להתרכז במצבנו הפנימי, לתקן את ביתנו פנימה, לחזק את כושר העמידה שלנו. סערה של שינוי עומדת להתרחש - ואם לא ניזום שינוי בדרכנו, ניסחף".

יש אנשים שציטטו אותך אומר שהרשות היא מדינת משטרה, בלי להיות מדינה.

"אני בדרך כלל לא אוהב להשמיע בתקשורת ישראלית את הביקורת שלנו על הרשות הפלסטינית - על אף שהביקורת גלויה ומצויה בכל הפרסומים שלנו. אבל הסכמתי לבקשתך להתראיין. כבר שלוש שנים אני מזהיר, שמתקיימים אצלנו כמה קריטריונים שאם לא נשים לב, יגררו אותנו למצב של מדינת משטרה: מעצרים שרירותיים בניגוד לחוק, עינויים של עצורים - בעקבות תלונותינו חל שיפור לכמה חודשים, ועכשיו נראה שיש שיבה לשיטה נפסדת זו; סינון של מועמדים למשרות במגזר הציבורי על ידי מנגנוני המודיעין והביטחון המסכל; מעצר אזרחים בידי מנגנוני הביטחון - היתה הבטחה שייפסק, אבל אנחנו עדיין מחכים להבטחה מפורשת של הרובד הפוליטי; אי כיבוד של הוראות בתי המשפט".

ועזה?

"אותו הדבר, כמו תמונת מראה. רק לפני כשבועיים הוזמנתי לוועידה של האקדמיה "למדעי הביטחון" ביריחו. הם דיברו שם על תפישת הביטחון במדינה העתידית. אמרתי שהמצב בשלב הטרום-מדינתי ישפיע על אופי המדינה בעתיד. העליתי באוזניהם שתי תמיהות: אחת, על הבנייה של צבא לאומי ("הביטחון הלאומי") בחסות הכיבוש והשגחתו הדקדקנית. הרי זה סוריאליסטי, אין לזה תקדים היסטורי! עוד אבסורד הוא גודל מנגנוני הביטחון: היחס אצלנו בין אנשי ביטחון לבין אזרחים הוא בין הגבוהים בעולם. למה?".

זה לא בהוראת ישראל וארה"ב?

"לא נכנסתי להיבט הפוליטי. אני מדבר מבחינה מקצועית של זכויות האדם. כמעט 30% מהתקציב מוקצים לביטחון. במקום שיעברו לבריאות, לחינוך. הם שמעו ושתקו".

זה לא מוזר שהנהגת עם כבוש לא תומכת אוטומטית בהתקוממות עממית?

"אלה התוצאה והמחיר של היגררותנו למעמד של משטר, עוד לפני השחרור, תוך ויתור על תוכנית הפעולה של ארגון לשחרור לאומי. כמשטר, עליהם להזדהות עם משטרים".

האם זה מצב הפיך? האם אש"ף יכול לחזור ממצב של כאילו-משטר, למצב של תנועת שחרור לאומית?

"אותם האנשים? לא. אבל ישנה רוח חדשה. תפקיד הרשות חייב להשתנות. מקור ההנהגה חייב לחזור לאש"ף, ואילו הרשות תישאר עם סמכויות של עירייה גדולה. לא יותר. אש"ף, שהפך חסר-מבנה, חייב להיבנות מחדש. אחת השגיאות הטרגיות של ההנהגה היתה שלא התמקדנו בדרישה לזכות ההגדרה העצמית, שמכילה את הכל. במקום זאת, הם התרכזו ברעיון המדינה. מדינה? גם נתניהו ושרון מדברים על מדינה, בלי אדמה, מים, גבולות. כולה מובלעות. מצדי שיקראו לה אימפריה. אני מרגיש את ניצני השינוי. אני לא קורא מהרהורי לבי. אלו ההפגנות שמתקיימות בכפרים, תנועת ה-BDS (חרם, משיכת השקעות מישראל וסנקציות), החרם על מוצרי התנחלויות, ההתעמתות עם הרשות בנוגע לדו"ח גולדסטון. מה שקרה בתוניס ובמצרים יחיש את התהליך. ישנה רוח חדשה להחיות את העניין הפלסטיני ולהחזירו למקום שאליו הוא שייך: לא ממשלה, לא ?מדינה' אלא מאבק של תנועה לשחרור לאומי".



ד''ר ממדוח אל-עכר. ''תפקיד הרשות חייב להשתנות''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו