בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנשיל פפר | טור הפרידה מקהיר נגנז. בינתיים

טור אישי

תגובות

העיתונאים היחידים שהצליחו לעשות את הדרך הקצרה מהמלון לכיכר א-תחריר אתמול בבוקר, היו אלה שיצאו בחלון הזמן הקצר שבין הנסיגה של קבוצות תומכי מובארק מכביש הגישה ובין הגעת הצבא. לא לכולם היתה סיבה לשמוח. בדרך חזרה למלון, הצבא עצר כל עיתונאי שהחזיק מצלמה באופן גלוי והכניס אותו ל"מעצר הגנתי" במשך שעות.

אני הייתי בין אלה שהגיעו כמה דקות לאחר שהצבא כבר הקים מחסומים על הכביש, על הגשרים ועל המעברים שמתחת לגשר. חזרנו למלון כשראינו שכנופיות מובארק מתחילות להסתובב שוב סביב הטנקים והחיילים, שמביטים בחוסר מעש.

וחוץ מזה, היה צריך כבר לארוז, לעשות צ'ק-אאוט, להדפיס כרטיס במרכז העסקים היעיל ולצאת לנמל התעופה עם מרווח זמן סביר לפקקים, מחסומים והתחלת העוצר. שבוע המהפכה שלי בקהיר עמד להסתיים. אפילו כתבתי טור פרידה.

בכניסה היחידה של המלון שנותרה פתוחה בימי המהומות האחרונים עמדה חבורה של גברתנים לבושים במעילי עור, בנוסף לאנשי האבטחה הרגילים של המלון. לא היה צריך לשאול הרבה, היה ברור שהם לא נותנים לאף אחד לצאת. עובדי המלון גררו בלובי במות עץ כבדות והציבו אותן מול הכניסה.

על השולחן שליד עמדו עשרות מצלמות מכל הסוגים והגדלים. אנשי המלון ניגשו לכל עיתונאי שהסתובב בלובי עם ציוד צילום והחרימו אותו בתקיפות. על מי שניסה להתנגד איימו שיזרקו אותו החוצה, היכן שמסתובבים הפורעים. "זה עבור הביטחון שלכם", אמר סגן מנהל המלון, "אנחנו לא רוצים שמישהו יירה על המרפסות".

כך נראה מלון ענק בלב עיר בירה של עשרים מיליון תושבים, כשהחוק והסדר התמוטטו לגמרי. כל לאום ולאום התחיל להתנהג בצורה אופיינית. האמריקאים הסתגרו בחדרים עם המחשבים שלהם; הבריטים ישבו בבר ושתו בירה; קבוצה של יפאנים הסתודדה יחדיו עם מפות והצרפתים התקשרו ללשכת סרקוזי. שני תומכי מובארק הצליחו לפרוץ למלון אבל לוו מייד החוצה על ידי המאבטחים. אל-ג'זירה הזדרזו לדווח שההמון מסתער על המלון. עובדי הניקיון של המלון המשיכו להבריק את רצפות השיש, כאילו אנחנו לא נמצאים בלב שדה קרב. צוותי הטלוויזיה הריצו טלפונים בהולים כדי לאתר צלמים עצורים ונעדרים, ויתר הכתבים ניגשו מדי שעה לסיור מרפסות כדי להתעדכן בנעשה בזירת הקרבות במרחק מאתיים מטר.

לא ברור אם היו אלה דיווחי אל-ג'זירה או השתדלות לשכת נשיא צרפת, אבל הצבא המצרי הגביר מאוד את היערכותו סביב המלון. נגמ"שים שמרו על כל פינת רחוב, צלפים התמקמו על הגג ובלובי התיישבה כיתת חיילים עם כומתות אדומות וקלצ'ניקובים מכודנים. לילה ירד, וגם כשקולות הירי וההתנגשויות שככו במעט, לא היתה דרך לדעת אם הפורעים עדיין חוסמים את הכביש המוביל החוצה מהעיר. טור הפרידה נגנז בינתיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו