בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אנדרס פו רסמוסן, מצרים תצנן את יחסיה עם ישראל?"

שיחת היום

תגובות

היכן משתרע הים התיכון? גיאוגרפית, מגיברלטר שבמערב עד גבעת אולגה שבמזרח, מדינית, גם עד למאוריטניה ולירדן, החברות ב"דו-שיח הים-תיכוני" של נאט"ו יחד עם ישראל, אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה ומצרים. אנדרס פו רסמוסן, 58, המזכ"ל הנמרץ של נאט"ו, השיב לשאלות "הארץ" ערב ביקורו הראשון כאן בתפקידו הנוכחי.

אנדרס פו רסמוסן, מאוריטניה ציננה את יחסיה עם ישראל לאחר שהתחוללה בה הפיכה. האם אתה חושש שגם מצרים ותוניסיה עלולות לעיין מחדש ביחסיהן עם נאט"ו או עם ישראל, בעקבות הזעזועים בהן?

"נאט"ו תומכת במאמצי העמים במצרים ובתוניסיה לכונן חברה חופשית ושלטון שנבחר באופן דמוקרטי. אינני רואה סיבה שמצרים או תוניסיה ירצו להתנכר לדו-שיח הים-תיכוני, שהועיל להן ולנאט"ו".

איך משפיעה על ישראל ועל המזרח התיכון "התפישה האסטרטגית" החדשה של נאט"ו שאימצתם בפסגת ליסבון בנובמבר 2010?

"קודם כל, היא מבהירה את תפקיד נאט"ו בהתמודדות עם האתגרים הביטחוניים העילאיים של המאה ה-21: הגנה מפני תפוצת טילים ונשק גרעיני, לחימה בטרור, בניית הגנות מפני התקפות ממוחשבות ואבטחת אספקת האנרגיה. הזיקה לאזור שלכם ברורה לעין כל. שנית, החלטנו להעצים את יחסינו המדיניים והצבאיים עם כל השותפות שלנו. נציע להן שיתוף פעולה מוגבר, בין השאר נגד האיומים שציינתי; נאיץ את ההידברות המדינית כדי לשפר את חיזוי המשברים ומניעתם; ונהיה קשובים לדאגות מוגדרות של שותפות שונות, כולל אלה החברות בדו-שיח הים-תיכוני".

בעקבות פסגת ליסבון אמרת שתחתור לשותפויות "יותר גמישות ויעילות". איזה שינוי צפוי בדו-שיח הים-תיכוני שלאחר עשור ומחצה נראה, לפחות מתל אביב, שהדלק במכליו אוזל?

"אינני מסכים שאוזל הדלק במכלי הדו-שיח הים-תיכוני. בשנים האחרונות נרשם גידול יציב בהתייעצויות המדיניות שלנו ובשיתוף הפעולה המעשי בינינו לבין ישראל. המתכונת הגמישה של השותפויות עם מדינות שונות תאפשר לנו לעסוק בנושאים המעסיקים את כולנו, כגון לחימה בפירטיות, ולישראל תצמח מכך תועלת".

יחסי ישראל עם נאט"ו ישתפרו וישוחררו מאבן הריחיים של מדינות אחרות, המעדיפות התקדמות אטית יותר?

"אני חולק על ההנחה שביסוד השאלה, ואסביר. אנחנו מתקדמים מול הים-תיכוניות בשני ערוצים, דו-צדדי ורב-צדדי. קצב ההתקדמות מהיר יותר מול מדינות המעוניינות בכך. שיתוף הפעולה עם ישראל התקדם מאוד עם השנים ואני שמח שהדו-שיח הים-תיכוני מאפשר לנו גמישות כזו. מדינות כמו ישראל, הרוצות בהתקדמות מהירה, גם מהוות מופת ותמריץ לאחרות בקבוצה. יש גם ממד אזורי. שרים ורמטכ"לים ממדינות אלה יושבים סביב אותו שולחן בפגישות של הדו-שיח. אני לא רואה שזה קורה בפורומים רבים אחרים, ובשים לב לבעיות באזור - זה הישג לא קטן".

תוכנית "שותפות למען השלום" של נאט"ו, מול מדינות מרכז אירופה ומזרחה, הביאה בהדרגה לצירוף רובן לברית כחברות מלאות. לכאורה, ישראל נכנסת עכשיו למסלול דומה של שותפות. מהו הסיכוי שבסופו תתקבל גם היא לחברות בנאט"ו?

"אתן תשובה ברורה. אמנת היסוד של נאט"ו מאפשרת רק למדינות באירופה להצטרף לברית. זה כתוב שם שחור על גבי לבן. אבל אנו רוצים בהעמקת ההידברות המדינית ושיתוף הפעולה המעשי; הבה נתמקד בכך".

כראש ממשלת דנמרק לשעבר, שנחשב ידידותי לישראל, מובן לך בוודאי תסכול ישראל, מכך שיחסיה טובים עם מדינות מסוימות, אך במסגרת נאט"ו הן מתיישרות עם קו צונן יותר, מתוקף חברותן בברית המחויבת בהסכמה כללית והופכת את השלם לפחות מסכום חלקיו.

"עקרון ההסכמה הכללית אינו אילוץ אלא כוח, כי הוא מבטיח לכידות מדינית וסולידריות בתוך הברית. כשמחליטים ביחד, גם מממשים ביחד. מבחינת נאט"ו זה חוזק גדול".

האם מעשי לצפות שבנסיבות מדיניות נאותות תתרמו כוחות שמירת שלום לזירת ישראל-ערב?

"נאט"ו אינה צד בתהליך השלום במזרח התיכון, שמובילים הצדדים עצמם והרביעייה הבינלאומית. לדעתי עומדת בעינה עדיפות של התקדמות לעבר הסדר צודק, מתמיד ומקיף של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיתבסס על פתרון שתי המדינות, ישראל ופלסטין, שיחיו זו בצד זו בשלום ובביטחון. אם הצדדים ישיגו הסכם, יבקשו מנאט"ו סיוע במימושו ויזכו בהסמכה מהאו"ם, צריכה לדעתי להיות נכונות בנאט"ו להיענות לבקשה כזו. אבל אלה שלושה ?אם-ים' גדולים".

איך אתה מגדיר טרור? חמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור בעיניך? מה דעתך על מדינות המעניקות חסות לטרור ובראשן סוריה ואיראן?

"לא קל להגדיר טרור על הנייר. אפילו האו"ם לא הצליח. אבל כולנו מזהים טרור כשאנחנו רואים אותו, כמו לאחרונה במוסקווה וכמו אצלכם בישראל פעמים רבות. ישראל מכירה את האיום הזה היטב. לשום אדם, תנועה פוליטית או מדינה אין הצדקה לאלימות שמטרתה המכוונת לפגוע באזרחים. הטרור הוא אחד האיומים העיקריים שימשיכו לעמוד בפני נאט"ו בעשור הקרוב".

תוכניתכם להגנת טילים אינה מתייחסת במפורש לאיראן. האם איראן מאיימת על אוכלוסיותיהן של חברות נאט"ו? אם חברה בנאט"ו, כגון ארה"ב, תיקלע להתנגשות צבאית עם איראן, האם תעזרו לה לפי סעיף 5 לאמנת הברית, בדומה לסיוע בעקבות 11 בספטמבר?

"ראשי מדינות בנאט"ו הביעו בליסבון דאגה מתפוצת נשק ההשמדה וחזרו על דאגתם החמורה מ-2009 בדבר תוכניתה הגרעינית של איראן. הם גם קראו לציות מלא ומיידי של איראן להחלטות מועצת הביטחון. אשר להגנה הקיבוצית של נאט"ו, ברור שהתקפה על אחת ממדינות נאט"ו תיחשב להתקפה על כל החברות בברית. אל יפקפק איש בנחישות נאט"ו להגן על חברותיה".



אנדרס פו רסמוסן, מזכ''ל נאט''ו. 'אמנת היסוד של נאט''ו מאפשרת רק למדינות באירופה להצטרף לברית. זה כתוב שחור על גבי לבן'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו