בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתנת הפרידה לגבי אשכנזי

הספר והסערה

תגובות

השמחה של רב-אלוף גבי אשכנזי לא היתה מלאה אתמול. האשמה אינה רק בלחיצת היד המאולצת משהו עם שר הביטחון, אהוד ברק, בערב הפרידה שערך לו צה"ל, רגע לפני החלפת הפיקוד הבוקר עם האלוף בני גנץ. את דברי השבח של ברק, שנשמעו כאילו חולצו ממנו באיום של אקדח לרקה, אשכנזי עוד היה מסוגל איכשהו לספוג. אולם, נדמה שהוצאתו לאור של "הבור", ספרם של העיתונאים דן מרגלית ורונן ברגמן על פרשת הרפז שתוזמנה במדויק כדי להשתלט על סדר היום התקשורתי, הטרידה אותו יותר.

אפילו בתחנת הבית של הצבא, גלי צה"ל, הוקדש אתמול יותר זמן לספר - שאשכנזי יוצא ממנו בחבלות קשות - מאשר לדברי ההלל המקובלים לרמטכ"ל ההולך. אי אפשר היה להתעלם מהפער בין הנאומים בערב הפרידה, של הורים שכולים, חברים לנשק וראשי המדינה, לבין דמותו של הרמטכ"ל כפי שהיא מוצגת בספר, שנדונה בהרחבה בתקשורת האלקטרונית. במנת הסכרין המקובלת התערב לו הפעם לא מעט ארס. אין זה פלא שהרמטכ"ל היוצא נראה בימים האחרונים כמי שמטפס על הקירות מרוב כעס.

רונן ברגמן הסביר אתמול בקול ישראל שהיה צורך דוחק להוציא לאור את הספר מהר ככל האפשר, משום שהמידע בו חשוב לציבור. אולם, קשה שלא לחשוד שמעורב בכך גם שיקול מסחרי.

עיתוי הפרסום, בעיצומם של הטקסים, הבטיח מקסימום תשומת לב ובוודאי גם מכירות לא מבוטלות. אשכנזי, והעובדה שהוא נוטה להיות מעט פרנואיד בימים אלה אינה אומרת שלא רודפים אחריו, משוכנע שהיה כאן ניסיון מחושב לחבל בפרידתו ולהכתיב את דימויו הציבורי, לקראת גיבושה הסופי של טיוטת דו"ח מבקר המדינה בפרשה.

ה"בור" הוא הספר הראשון שמנסה לגולל את סיפור הקרב על הרמטכ"לות בהרחבה כזו. אחד ההישגים שלו הוא במסגור מתבקש, שאיכשהו, כעיתונאים המסקרים את הפרשה, החמצנו: אם אשכנזי מודה שבועז הרפז העביר לו בקביעות מידע מודיעיני מסביבת ברק על מזימותיה נגדו, הרי שהרמטכ"ל הפעיל חפרפרת בלשכת השר. אולם, ברגמן ומרגלית אינם מסבירים מי היו מקורותיו של הרפז בלשכה (הרי ברק טוען שלהרפז לא היתה יד ורגל בסביבתו) ולטעמי אינם הודפים בצורה משכנעת מספיק את טענת אשכנזי ואנשיו כי המידע של הרפז היה אמיתי.

ברגמן ומרגלית יודעים לספר סיפור. ניכר שנעשה תחקיר מפורט, ש"הבור" פורס בהרחבה. בין השאר כלולים פרטים חדשים ומסמרי שיער על היקף החשדות לשחיתויות במערך המ"מ (מבצעים מיוחדים) באמ"ן שהרפז שירת בלבו: ימי כיף סודרו בתרמית, רכישת ריהוט למפקדים בתואנה של "ציוד מבצעי" לפעילות בעיראק ולסוריה, חגיגת רכבי שטח מבצעיים לצורך פרטי.

השניים הגיעו לראשונה לחומרים נרחבים מחקירת המשטרה ויודעים לא מעט על חלקם של המפכ"ל וראש אגף החקירות. רב-ניצב דודי כהן נקלע במקרה לאותו בית קפה שבו דנו חבריו של האלוף גדי אייזנקוט במסמך הרפז, הרבה לפני פרסומו בפומבי; ראש אגף החקירות יואב סגלוביץ' ביקש מהרפז לחבר "מסמך הרפז" משטרתי. הרפז ו"גוגל" עמדו במשימה בכמה שעות והחוקרים נדהמו מיכולתו.

הספר גם מציג שאלות קשות שאשכנזי עדיין לא ענה עליהן: מדוע גונן הרמטכ"ל שוב ושוב על הרפז אף שהיה לו מידע לא מבוטל על הסתבכויותיו הקשות בעבר? מדוע הסכים "לקנות" מסמך כזה ממי שכבר נתפס לכאורה בשקרים ובזיוף? איך דלף המסמך מלשכתו לערוץ 2, לכאורה בלי ידיעת אשכנזי? מרגלית וברגמן מספקים אבחנה מעניינת של הקשר הרפז-אשכנזי כמהדורה צבאית של הקשר שולה זקן-אהוד אולמרט בפרשת רשות המסים. אדם בדרג ביניים שקרבתו לבוס מגבירה את חשיבותו ומאותתת לאחרים בסביבה שהדרך הנכונה אל המנהל היא לכאורה דווקא הדרך העקומה.

ועדיין, הפרויקט כולו מריח מבהילות מעט מופרזת. "הבור" יצא במהדורה מוקדמת, נטולת מפתח שמות (אינדקס), כדי לעמוד בלוח הזמנים שתוכנן. נדמה שאפשר היה להמתין. זה בוודאי היה מסייע להימנע מכמה טעויות עובדתיות (ארז וינר לא היה ראש הלשכה של אשכנזי כעוזר ראש אג"מ, אלא דווקא רל"ש של סגן הרמטכ"ל שאול מופז; וינר לא סייע לאשכנזי לחתור תחת אהרן זאבי-פרקש, משום שבאותה עת שימש בכלל כמג"ד חי"ר; אפרים סנה מונה לסגן שר הביטחון רק אחרי המלחמה בלבנון; גבי סיבוני היה מפקד סיירת גולני, לא "חייל בסיירת" ועוד). לעתים, הספר מכביר פרטים פחות רלוונטיים. לא ברור מדוע דרוש שחזור מדוקדק של חיסול הטרוריסט פתחי שקאקי במלטה, רק משום שיואב גלנט פיקד באותה עת על השייטת, שסייעה למבצע.

"הבור" מעודכן להפתיע, עד להחלטה על מינוי גנץ במקום גלנט ב-4 בפברואר, כאילו היה זה מוסף שבועי שיורד לדפוס. אפשר להניח שגודש הפרטים הלא מחמיאים על אשכנזי יגרום לרמטכ"ל היוצא נזק לא מבוטל. ועדיין, נדמה מקריאה ראשונה ומזורזת כי נעדר בו במקצת מבט-על שיסביר את הפרשה, לצד פרטים (מה לעזאזל היה באס-אם-אסים בין הרפז לרונית אשכנזי?) שאולי יתבהרו בדו"ח המבקר.

דובר צה"ל, תת-אלוף אבי בניהו, הוא מאמין גדול במכות מנע תקשורתיות. כבר לפני כחודש הצליח בניהו להדביק לספר את התווית "הגרסה של יוני קורן", ראש המטה של ברק. "הבור" אמנם עוין מאוד לאשכנזי, אבל לא חושך את שבטו, בכמה מקומות, מברק וקורן. יהיה קשה יותר לפיכך להגדירו כספר מטעם, נקודה שהמחברים בוודאי היו מודעים לה. אילו התאפקו והמתינו למבקר, טענתם לאובייקטיביות היתה מתחזקת.

אשכנזי, שחשד כי הספר כבר היה למעשה בדפוס כשהופנתה אליו סדרה של 26 שאלות, בחר שלא להגיב לטענות. המחברים, בהגינותם, השאירו במלואה את תגובת דובר צה"ל, המאשימה אותם ב"פרסום דיבתי מגמתי". ייתכן שהרמטכ"ל ואנשיו עשו כאן מקח טעות.

ואולי לא היתה זו שגיאתו היחידה. בניהו ידוע כמי שרואה לפחות שני מהלכים קדימה בזירה התקשורתית. במקרה הזה, לפי הדיווחים, פעל אצל עורכי "ידיעות אחרונות" לפני כמה חודשים כדי לצנזר כתבת תחקיר של ברגמן על יחסי הרפז ואשכנזי ולנקותה מכל זכר לטענות כלפי הרמטכ"ל. זה היה, מתברר, ניצחון מפוקפק. בכך, הקים לו בניהו יריב מר, שסוגר עמו חשבון בספר שיישאר על מדפי הספריות הרבה אחרי שהעיתונים שסיקרו את הפרשה כבר יישכחו.



אשכנזי וברק לוחצים ידיים באירוע הפרידה מאשכנזי, אמש. השמחה של הרמטכ''ל היוצא לא היתה מלאה


בועז הרפז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו