בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חברון ועמורה - גולת החטוטרת

תגובות

יעמוד שר החינוך, גדעון סער, על הברכה בזכות יוזמתו החדשה: "כל תלמיד יבקר בעיר האבות ויכיר את השורשים שמהם הכל התחיל", הוא אומר, והכל ברוח הגותו של מורו ורבו, אריאל שרון. מי יגלה תרדמת מעיניו של האדמו"ר, ויזכה לראות את מורשתו הרוחנית מתגשמת, מורשת יהדות השרירים. והעיר חברון צוהלת ושמחה מאתמול על הזכייה הגדולה שהשר מגלגל לידי תושביה ופרנסיה. גם אנחנו מצטרפים מכאן לברכות ולתודות. השר הפעלתן מיטיב לעשות, כשהוא שולח את תלמידי ישראל לכל מקום מריבה, שבו מנשלים ערבים ומשליכים אותם הרחובה. הניסיון שרכש סער כשחבר לעמותת אלע"ד בשכונת סילוואן בירושלים - יעמוד לו גם בשיתוף הפעולה שלו עם הלוינגרים והמרזלים.

אנחנו מציעים - זאת תרומתנו למאמץ החינוכי - שהסיורים בחברון ייערכו במסגרת השיעורים בתנ"ך - זאת המסגרת המתאימה, לדעתנו. אדרבא, יידעו התלמידות והתלמידים מכל הארץ את המעיין, שממנו שואבים אחינו המדכאים והמענים את עוז מצחם ואת תעצומות נפשם המסוכסכת. צריך רק לקוות, שלא יתבקשו שם, האורחים הצעירים והנרגשים, להניח זרים על קברו של הקדוש המקומי, ברוך גולדשטיין.

אנחנו בעד: כל מי שיבקר במקום הנורא הזה ילמד שיעור חשוב על עיר קדמונית מפורסמת - לאו דווקא חברון, כי אם סדום. זאת העיר המקוללת, שאותה השחית אלוהים, אפילו עשרה צדיקים לא נמצאו בה. חברון של היום היא סדום של פעם; מי שביקר בה והתוודע לגורלם ולחייהם של תושביה הפלסטינים לא ידע את נפשו מרוב בושה ופלצות. אין חלקנו עם המתנחלים במקום, ולא יהיה חלקם של ילדינו ונכדינו עמם; יש גבול. אם הכיבוש כולו הוא חזיון מכוער, הממשל בחברון הוא תמציתו, גולת החטוטרת שלו.

רשמנו לפנינו שוועד עלום, המתקרא ועד ההורים הארצי, בירך גם הוא על החלטת השר, ורק הביע דאגה לשלום הילדים המטיילים. אל חשש: שיעור זה שיעור, חוויה זו חוויה והתנסות חיים זו תורה לשמה: גם מסדום לא תמיד יצאו האורחים לרגע בלי פגע. אם חברון היא עיר האבות אבל כך היא נראית ונשמעת, מה הפלא אם נשתעשע לפעמים בהרהורי יתמות. היהדות שלנו כבר מזמן לא גרה כאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו