בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טבעת הבידוד מתהדקת

מעבר הספינות האיראניות והשעיית אספקת הגז - הם רק ביטוי להצטננות השלום הקר עם מצרים. הגיע הזמן שמישהו בירושלים יתעורר

תגובות

לפני כשנה וחצי עברה צוללת "דולפין" של חיל הים בתעלת סואץ, בדרכה לתרגיל בים האדום ובחזרה. ההפלגה הלא-שגרתית ביטאה את חיזוק שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל למצרים והתפרשה כמסר מאיים לאיראן. מעבר הצוללת הראה שישראל יכולה לפרוס במהירות את זרוע ההרתעה שלה בקרבת החוף האיראני, בסיועה השקט של מצרים.

עכשיו משמשת תעלת סואץ שוב להעברת מסר מרתיע, אבל בכיוון ההפוך. מצרים התירה לאוניות קרב איראניות לעבור בה, בדרכן לנמלי סוריה. ישראל מתחה ביקורת פומבית על מעבר הספינות, בטענה שזו פרובוקציה, אבל המצרים התעלמו מהלחצים ונתנו לצי האיראני את אישור המעבר.

מעבר הספינות מסמל את התפנית שחלה במאזן הכוחות האזורי בעקבות נפילתו של חוסני מובארק. מצרים מאותתת שאינה מחויבת עוד לברית האסטרטגית עם ישראל מול איראן, כמו בימי הנשיא שהודח, אלא להפך - היא מוכנה לעשות עסקים עם האיראנים. בדיוק כפי שטורקיה עשתה בשנים האחרונות.

מאז שפרצה ההתקוממות נגד מובארק, השלום הקר בין מצרים לישראל הצטנן עוד יותר. אספקת הגז הטבעי לישראל הושעתה בגלל פיגוע וטרם חודשה. המטיף הסוני, שייח יוסוף אל-קרדאווי, חזר לקהיר אחרי יובל בגלות ודיבר בפני קהל של מיליון בכיכר תחריר על "שחרור אל-אקצה" ו"הניצחון הקרוב" על ישראל. אל-קרדאווי תמך בפיגועי התאבדות נגד ישראלים ולפני שנתיים דיבר על השואה כ"עונש מאלוהים ליהודים".

הופעת המטיף בכיכר החזירה את האיבה לישראל ללב הדיון הציבורי על מצרים העתידית, שתקום על חורבות משטר מובארק. עד עכשיו טענו שהמהפכה נגעה לענייני פנים, ולא ליחסים עם אמריקה ועם ישראל. האחים המוסלמים ניסו לשדר בימים האחרונים מסרים מרוככים למערב; אחד מראשיהם הבטיח לכתב "וושינגטון פוסט", דייוויד איגנשיוס, שמפלגתם תשמור על הסכם השלום עם ישראל. בתקשורת המערבית התקבעה הנוסחה שלפיה "האחים" יזכו רק בכשליש מהקולות בבחירות הצפויות במצרים, ולכן אין מה לדאוג. זה רחוק מלהרגיע את החוששים מהשתלטותם על המדינה. הכל תלוי בשיטת הבחירה: הליכוד זכה בפחות מרבע מקולות המצביעים בישראל, ובכל זאת מחזיק בשלטון.

בישראל גובר החשש שמצרים תיהפך מחדש למדינת עימות, והדבר מוסיף לתחושת הבידוד והמצור הבינלאומי, שרק התחזקה בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו. ההצבעה במועצת הביטחון על הצעת ההחלטה הפלסטינית, שקראה לגינוי ההתנחלויות, הידקה את הבידוד עוד יותר. 14 מדינות תמכו בה, וישראל נזקקה לווטו אמריקאי כדי שההחלטה תיפול. הפלסטינים הפסידו בהצבעה, אבל הראו איזה צד בסכסוך נהנה מתמיכה בינלאומית רחבה ומי תלוי רק באצבעו של הנשיא ברק אובמה.

מחוזק בתמיכת הקונגרס, נתניהו הצליח לסחוט מאובמה את הפעלת הווטו, שממנה נמנע הנשיא עד היום. האמריקאים נימקו את הצבעתם בטיעון שמשמיעה גם ישראל, שבינאום אינו יכול להחליף את המשא ומתן הישיר, וכפיית החלטות רק תביא להקצנת העמדות. הממשל לא הבהיר אם אובמה ינסה לגבות מנתניהו תמורה, בדמות תוכנית ישראלית להקמת מדינה פלסטינית בשטחים - או הסכמה ישראלית לתוכנית שלום אמריקאית. אובמה יטען, שאמריקה חייבת לחזק את אמינותה בעולם הערבי, ושישראל צריכה לתרום את חלקה לביסוס המשטרים החדשים ולהבטחת ידידותם.

נתניהו וממשלתו מתבצרים בינתיים בעמדות "אף שעל" ו"אין עם מי ועל מה לדבר", שרק קיבלו חיזוק מהתפנית לרעה ביחסים עם מצרים. אחרי שמפלגת העבודה סולקה מהקואליציה, הממשלה שוברת ימינה: שר החוץ אביגדור ליברמן מצטייר כאיש החזק בישראל, שר החינוך גדעון סער מצטלם עם ראשי המתנחלים בחברון, ושרי הליכוד לוחצים על נתניהו ועל אהוד ברק לאשר תוכניות בנייה נרחבות בהתנחלויות. בשבועות הקרובים נתניהו יצטרך לנווט את דרכו בין איומי ליברמן מבפנים ללחץ הבינלאומי המכביד מבחוץ. אחרי שאיבד את ידידו האזורי מובארק, זה יהיה קשה יותר מבעבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו