בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין החץ לספינות: איתותים הדדיים בין ישראל לאיראן

הניסוי בדק את שיפורי המערכת נגד טילי קרקע-קרקע מתקדמים. הספינות האיראניות חצו את תעלת סואץ בדרך לסוריה

תגובות

ישראל ואיראן שיגרו אתמול זו לזו איתותים הדדיים בשולי ההצגה האזורית המרכזית המתחוללת בלוב. בארה"ב הסתיים בהצלחה ניסוי ישראלי-אמריקאי משותף במערכת הטילים נגד טילים חץ-2 ואילו בתעלת סואץ עברו, על פי הדיווחים במצרים, שתי ספינות המלחמה האיראניות בדרכן לים התיכון ולעגינה בנמל לאטקיה הסורי.

סמיכות הזמנים בין שני האיתותים היתה מקרית. במקרה הישראלי, הניסוי גם אינו קשור במישרין בזעזועים האחרונים במזרח התיכון, מועד ניסוי החץ נקבע זמן רב לפני נפילת המשטרים במצרים ובתוניסיה.

המקרה האיראני שונה. במשך שנים מנע משטרו של חוסני מובארק מעבר ספינות איראניות בתעלת סואץ ובשנתיים האחרונות דווקא איפשר תנועה דומה של ספינות טילים וצוללות ישראליות, להרתעת איראן. שיגור הספינות דרך סואץ כעת נועד לשדר מסר: איראן חוגגת בכך את נפילתו של היריב המוצהר מובארק ומדגישה (אולי למורת רוחו של שלטון המערב הצבאי בקהיר) את השיפור ביחסיה עם קהיר.

בה בעת היא משגרת בכך איום עקיף לעברה של ישראל. משמעותו המעשית של האיום אפסית. הספינות לא יתקרבו כנראה לחופי ישראל ולחיל הים אין קושי לטפל בהן, אם יחליטו האיראנים להפתיע ולנהוג אחרת.

הרחק משם, מקליפורניה, הגיעו בשורות טובות יותר מבחינת מערכת הביטחון הישראלית; הצלחה מלאה בניסוי המשותף בחץ-2, שיירט טיל מטרה ששוגר מספינה. הניסוי נועד לבחון שיפורים שהוכנסו במערכת החץ ולבדוק את התאמתם מול מה שמתואר כ"איום עתידי" - טילי קרקע-קרקע מתקדמים. ניסוי דומה לפני שנה וחצי הסתיים בכישלון חלקי, כשהמערכת ביטלה יירוט ברגע האחרון, לאחר שנוצרה אי-בהירות במהלכו. הפעם לא נרשמו תקלות ובישראל נרשם סיפוק רב.

זה ניסוי שני מוצלח בתוך פחות משבוע. בשבוע שעבר בנגב התקיים ניסוי סופי במערכת כיפת ברזל ליירוט רקטות בטווח קצר, המקרב מאוד את מועד ההכרזה על המערכת כמבצעית. אולם זה רק חלק מהתמונה. שר הביטחון אהוד ברק, שבירך אתמול על הצלחת ניסוי החץ, שב והביע מחויבות לרעיון מערכת היירוט הרב-שכבתית. זו הנוסחה שברק רומז באחרונה להיותה הכרחית מתמיד, על רקע הטלטלה הבלתי צפויה באזור. הצרה היא, שההצלחה הטכנולוגית עדיין אינה מתורגמת להכרעות תקציביות.

ישראל, כפי שדיווח באחרונה המגזין דיפנס ניוז, חדלה מלהזמין טילי חץ עם סיום מכסת הייצור המתוכננת. הצעה של חברת בואינג לייצר עוד טילים על חשבון סיוע החץ האמריקאי נדחתה על ידי צה"ל. נראה שבצבא מעדיפים שהכסף ילך לפרויקטים התקפיים, כמו רכש מטוס הקרב 35-F, למרות הגידול הניכר במספר טילי שיהאב. במסמכי ויקיליקס מצוטט הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי שהעריך לפני כשנתיים, כי ברשות איראן כ-300 טילים כאלה.

דבר דומה קורה גם לכיפת ברזל. עד כה יוצרו רק שתי סוללות, למרות שצוות של ועדת החוץ והביטחון קבע שלהגנת המדינה נדרשות 13 סוללות. גם מימוש הבטחת ממשל אובמה למענק של 205 מיליון דולר לצורך רכש סוללות וטילים נוספים מתעכב זה קרוב לשנה מסיבות ביורוקרטיות.

כרגיל, המהנדסים מקדימים את הפוליטיקאים והגנרלים. היכולת המקצועית מתקדמת, אפילו מפתיעה בהישגיה, אך מימושה להגנה אפקטיבית עדיין רחוק. זה קורה גם בגלל עמדת צה"ל, שאמנם משלם מס שפתיים להגנה הרב-שכבתית, אבל אינו מחויב לה ברמה המשתמעת מהצהרות השר הממונה ברק.



הספינה האיראנית בתעלת סואץ. כך חוגגת איראן את נפילת מובארק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו