בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השגריר אילן ברוך נגד נתניהו וליברמן: המסרים שלהם אינם נותנים מנוח

הדיפלומט הוותיק שיגר ביום פרישתו מכתב לעובדי משרד החוץ ובו תקף את ממשלת נתניהו, שמדיניותה, לדבריו "מאיימת על מעמדה הבינלאומי של ישראל"

תגובות

הדיפלומט הבכיר אילן ברוך, ששימש עד לפני שנה וחצי שגריר ישראל בדרום אפריקה, עזב את משרד החוץ ויצא לפרישה מוקדמת במחאה על מדיניות הממשלה ובפרט - מדיניותו של שר החוץ, אביגדור ליברמן. ברוך שיגר היום (שלישי), יומו האחרון בתפקיד, מכתב לעובדי משרד החוץ ובו שטח את הסיבות לפרישתו. "בשנתיים האחרונות התחדדו בפי קברניטי המדינה מסרים מדיניים ופוליטיים, המקוממים אותי ואינם נותנים לי מנוח", כתב הדיפלומט הבכיר. "אני מתקשה לייצג ולהסביר אותם ביושר".

ברוך, שנפצע במלחמת ההתשה ואיבד את עינו, הצטרף למשרד החוץ לאחר מלחמת יום הכיפורים. במכתב לעובדי משרד החוץ סיפר הדיפלומט הבכיר כי הסכם השלום עם מצרים שנחתם כמה שנים לאחר הצטרפותו למשרד החוץ היה תפנית חסרת תקדים בביטחון הלאומי של ישראל. "זכורה לי היטב התחושה המחשמלת ששררה במסדרונות המשרד", כתב. "ההתפתחויות האחרונות במצרים מחזקות ההכרה כי היתה זו שעה היסטורית. ספק אם היינו משיגים נכס מדיני/ביטחוני בסדר גודל כזה כיום".

במכתבו, מציין ברוך כי בשנותיו הרבות בשירות הדיפלומטי הוא נדרש לא פעם להתמודד "עם הפער בין השקפותינו האישיות בסוגיות המדיניות, לבין עמדותיה של הממשלה אותה אנו מייצגים בכל שעה ושעה". ברוך הדגיש כי "המחויבות לשולחיי עמדה בראש", אולם בשנתיים האחרונות לא היה יכול יותר לייצג את ממשלת ישראל בעולם.

ברוך שימש בשנות התשעים ראש הדסק הפלסטיני במשרד החוץ ולקח חלק במשא ומתן עם הרשות הפלסטינית שהוקמה בהסכמי אוסלו וכן בשיחות עם מדינות ערביות אחרות. "במרוצת הזמן התאפשר לי דיאלוג שיטתי ומתמשך עם רבים בהנהגה הפלסטינית", כתב. "מצאתי במחנה זה אישים מרשימים, שוחרי דו-קיום ושלום, גם במחיר ויתורים כואבים ביותר מבחינתם. זאת, תוך דבקות ברעיון 'שתי מדינות לשני עמים' והסבת הקו הירוק למתווה הבסיס לקביעת קו גבול מדיני מוסכם בינינו".

ברוך שיבח את חזונם של ראשי הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל ושמעון פרס בכל הנוגע לתהליך השלום, ומנגד טען כי "ממשלת נתניהו הראשונה שידרה ניכור פוליטי כלפי הסכם אוסלו, גם אם רשמית ובלית ברירה נותרה מחויבת לו מבחינה מדינית". על ממשלות ברק, שרון ואולמרט כתב ברוך כי פעלו בזירה המדינית מתוך הכרה מוצהרת שאין לסכסוך פתרון זולת סיום הכיבוש ויצירת התנאים לשתי המדינות לשני העמים. "למרות דבקותן במפעל ההתנחלות, הממשלות הללו התמסרו גם להעצמה זהירה של תהליך שלום", כתב הדיפלומט הבכיר.

ברוך מתח במכתבו ביקורת חריפה על ממשלת נתניהו ועל שר החוץ ליברמן. "בישראל גבר בשנתיים האחרונות קולם של המטילים ספק או אף המבקשים למגר את הסיכויים להבשלת התנאים לחידוש המשא ומתן על הסכם שלום כולל", כתב. "ממשלת נתניהו השנייה, כמו זו הראשונה - למרות 'נאום בר אילן' - מצטיירת כנאחזת בסטאטוס קוו ומייתרת חתירה מדינית להסדר קבע. מאז השבעת הממשלה לפני כשנתיים, נרשמה מפי דובריה הסתייגות עקבית מהתביעה הבינלאומית לנסיגה משטחים כבושים, התנערות ממתווה אנאפוליס, התעלמות ממפת הדרכים והתכחשות ליוזמה הערבית לשלום כולל במזרח התיכון. נוצרה עקב כך דינאמיקה מדינית ממארת, המאיימת על מעמדה הבינלאומי של ישראל וחותרת תחת אושיות הלגיטימיות - לא רק של הכיבוש - אלא גם של עצם חברותה במשפחת העמים".

ברוך, שבתפקידו האחרון בחו"ל היה שגריר בדרום אפריקה, דחה את הטענה כי ישראל היא מדינת אפרטהייד. עם זאת, הוא הדגיש שעל ישראל ללמוד מלקחי משטר האפרטהייד. "במשך 46 שנים חתרה ממשלת האפרטהייד להגמוניה אזורית, תוך הנפת איום השימוש בכוח ואף הפעלת כוח נגד יריבים מחוץ ומבית", כתב. "רעיון האפרטהייד זכה לתמיכה כמעט ללא עוררין בקרב הקהילה הלבנה במדינה, לאו דווקא כמשנה גזענית גרידא, אלא כתכנית פעולה להגנה עצמית, תוך התכחשות למחיר המוסרי הכרוך בה".

ברוך הוסיף: "שוגים המאשימים את ישראל באפרטהייד נוסח דרום אפריקה. זוהי האשמה נקמנית ומרושעת ועושים בה שימוש אלה המבקשים לרושש את הרעיון הציוני, המגדיר את ישראל כמדינת לאום של העם היהודי. מאידך, אני סבור כי ההתנסות הדרום אפריקנית ראויה להסתכלות. היא עשויה לשמש אותנו בבואנו לאתר נקודות משען לשינוי המיוחל ביחסינו עם הפלסטינים".

"פרישה ממשרד החוץ, איננה עניין של מה בכך, ודאי לא פרישה מוקדמת", כתב ברוך. "ברם, במציאות הנוכחית אני חש כי הגיעה שעתי לפרוש מעבודתי במשרד החוץ. לאחר פרישתי אקדיש את זמני, כישוריי וניסיוני המקצועיים כדי להשתלב במה שנראה בעיני רב חשיבות לעתידנו כישראלים, כיהודים וכבני אנוש: טיפוח היכרות 'האחר' והידברות עמו, במרחב היחסים הישראליים-פלסטיניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו