בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שלנו בקובה: סיפורו של ניר ברוך

הוא היה נציג חשאי של "נתיב" בבולגריה, ריגל בעבור ישראל וארה"ב בקובה ולכד מרגלים סובייטים בישראל. חיי איש השב"כ ניר ברוך, שנפטר באחרונה

תגובות

לפני כחמישה שבועות נפטר ניר ברוך, שהיה בשנות ה-60 וה-70 מבכירי שירות הביטחון הכללי. בהלוויה הצנועה, שהתקיימה בקיבוץ עינת, השתתפו בצד קומץ חברים ובני משפחה גם נציגי השב"כ בראשות ראובן חזק, סגן ראש הארגון לשעבר. הם באו חלוק כבוד אחרון לג'נטלמן שהלך לעולמו והוא בן 88.

בשלושת העשורים שחלפו מאז פרש מהשירות הוא היה איש עסקים ופעל לקידום הקשרים המדיניים-התרבותיים והכלכליים עם בולגריה, ארץ הולדתו. אך כל אותו זמן היתה אוזנו כרויה ולבו קשוב במיוחד לביטויים של אנטישמיות, והוא נאבק בהם ככל יכולתו.

ניר ברוך נולד בסופיה ב-1922 בשם ננסן, על שמו של ננסן פריטיוף, חוקר הקוטב מנורווגיה, שהיה גם נציג חבר הלאומים, שעסק בפתרון בעיות החלפת האוכלוסין (טרנספר) בין טורקיה ליוון לאחר המלחמה. הוא היה נציב תנועת בית"ר בבולגריה, ועד יומו האחרון העסיק אותו הקשר המורכב של בולגריה אל השואה.

מצד אחד, זכר את העובדה שמנהיגי המדינה - ראש הכנסייה, חברי פרלמנט ואישי ציבור - הצילו את חמישים אלף היהודים בבולגריה. בניגוד לעמדת המלך בוריס, ששיתף פעולה עם הנאצים, הם מנעו את שילוחם למחנות ההשמדה בפולין. מצד אחר, הוא לא שכח ששוטרים בולגרים שילחו ברכבות ובספינות בולגריות כ-11 אלף יהודים משטחי תראקיה (יוון) ומקדוניה (יוגוסלביה) למוות בהשמדה. היו אלה יהודים משטחים שהועברו כהכרת טובה של הנאצים למלך ששיתף פעולה, וסופחו לבולגריה.

את השם ננסן החליף לניר לאחר שעלה לארץ ישראל בסרטיפיקט, דרך טורקיה, ב-1945. ב-1953 הצטרף לארגון "נתיב", שהיה אחראי לקשרים עם יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה, ונשלח לשמש נציגו בכיסוי דיפלומטי בבירת בולגריה. במהלך שירותו הדיפלומטי, באוגוסט 1955, נאלץ לטפל בשרידי 58 הנוסעים ואנשי הצוות של מטוס "אל על" שהופל בזדון על ידי מטוסי קרב בולגריים לאחר שחדר עקב טעות ניווט לשטח בולגריה. ברוך לא שכח את המראות שנגלו לפניו כשבא לבית הקירור לזהות את הגופות. "המראה היה מזעזע", סיפר לי כ-50 שנה אחר כך. את הפרשה תיעד גם בספר "טיסה AKC-X4", שכתב עם עיתונאי בולגרי ויצא לאור בבולגריה.

בשובו משירותו בבולגריה גייס אותו ראש השב"כ, עמוס מנור, לארגון. את מרבית הקריירה המקצועית שלו עשה במטה 2, לימים האגף לסיכול ריגול ומניעת חתרנות.

במסגרת זו היה מעורב במבצעי הריגול הנגדי הבולטים של השב"כ נגד הק-ג-ב הסובייטי וגרורותיו במזרח אירופה, כמו לכידת הפרופסור הצ'כי מהטכניון קורט סיטה ב-1961 ושל בני הזוג סמואל, שריגלו למען רומניה, ב-1965.

ב-1972 כשהיה כבר ראש האגף, ניהל את מבצע לכידת הקולונל יורי לינוב, הקצין היחיד במערך הפעיל של הק-ג-ב שהוחדר לישראל. משימתו המרכזית של לינוב, שהתחזה לאיש עסקים אוסטרי, היתה לחדש את פעילות רשתות הביון של ברית המועצות בישראל, לאחר שהקשר עמן נותק בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967.

לינוב נעצר ונדון למאסר ממושך, אך כעבור כשנתיים שוחרר בעסקת חילופי מרגלים ושבויים מסובכת. ברית המועצות שיחררה מכלאם את סילווה זלמנסון, אדוארד קוזניצוב וחבריהם, שניסו לחטוף מטוס שיטיסם לישראל. ארצות הברית שחיררה מרגל בולגרי.

ההישג הגדול ביותר של ברוך היה ב-1961, עת נשלח לשמש כסגן ראש המשלחת הדיפלומטית של ישראל בקובה שלאחר המהפכה של פידל קסטרו. "מנור הנחה אותי לאסוף מידע שיועבר לסי-איי-אי", סיפר לי בזמנו, רק לאחר שהשביע אותי שמידע זה יתפרסם רק לאחר מותו.

זה היה חמש שנים לאחר שהשב"כ בהנהגת מנור העביר לג'יימס אנגלטון, ראש הריגול הנגדי בסי-איי-אי שהחזיק ב"תיק הישראלי", את הנאום הסודי של מנהיג המפלגה הסובייטית, ניקיטה חרושצ'וב, שבו חשף וגינה את הפשעים של יוסף סטלין.

השגת המסמך הסודי העלתה את קרנה של ישראל בעיני וושינגטון והיתה לאבן פינה בטיפוח הברית האסטרטגית בין שתי המדינות. ברוך, אגב, חשד, שההישג של העיתונאי היהודי-הפולני ויקטור גרייבסקי, שהצליח לשים את ידו על המסמך, לא היה מקרי. הוא סבר, שזאת היתה הדלפה מכוונת מטעם שלטונות ברית המועצות, שרצו שתוכן הנאום יגיע למערב.

המשימה לשמש מרגל בעבור הסי-איי-אי לא היתה זרה לברוך. שנים קודם לכן, בהיותו בבולגריה, צילם אתרים צבאיים לצורכי הביון האמריקאי. הוא הגיע להוואנה, בירת קובה, שבועיים לפני פלישת הנפל שאירגן הסי-איי-אי במפרץ החזירים, בניסיון להביא להדחה של קסטרו. בתוך זמן קצר השיג ברוך מידע על ההגעה לאי של מומחים סובייטים, שפרסו בו טילים.

"בלי זמן להערכות התחלתי לפעול מיד לאחר הפלישה", סיפר לי. "על פי ההנחיות של מנור דיווחתי ישירות לנציג המוסד בשגרירות ישראל בוושינגטון על אנשי צבא רוסים שהגיעו לאי. אחד ממקורותי, שהתיידדתי אתו, היה מקורב לקסטרו. אני יודע שהדיווחים הועברו לאנגלטון. בשלב מסוים, כדי לקצר תהליכים, סיפקו לי האמריקאים מכשיר צופן משוכלל יותר. פעמים אחדות טסתי לוושינגטון ונפגשתי עם אנגלטון. כמה פעמים הוא ביקש שאשמש בלדר ואפגש עם סוכני הסי-איי-אי בקובה, אך סירבתי. חשבתי שזה מסוכן מדי".



ברוך. מרגל וג'נטלמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו